הדפסה מחודשת לקלסיקה של רוברט א. היינליין, מסופרי המד"ב רבי ההשפעה והשנויים ביותר במחלוקת, שראתה אור במקור בשנת 1984 ותורגמה לעברית ב-1997.
אחרי שניסה ללכת על גחלים בפולינזיה, העולם כולו השתנה סביב הכומר השמרן אלכס הרגנשיימר, וכולם חושבים שהוא אלק גרהאם - איש העולם התחתון השט באוניית הקיטור המפוארת קונג נאט ומנהל פרשיית אהבים עם החדרנית מרגרט (נקודת האור היחידה בכל התסבוכת המוזרה). העניינים לא משתפרים כאשר קרחון מסתורי מנפץ את האונייה והשניים נחלצים בעזרת מטוס של משמר החופים המלכותי של מקסיקו, או כאשר הם חווים רעידת אדמה כפולה.
העולם שמסביבם ממשיך להשתנות שוב ושוב, הדברים הולכים ומסתבכים, ולפי כל הסימנים אלכס מבין שיום הדין קרב ובא, אבל יש בעיה: מרגרט היא עובדת אלילים נחושה בדעתה. הוא חייב להחזיר אותה לחיק הנצרות, מפני שעבורו השמיים לא יהיו גן עדן בלעדיה. הזמן הולך ואוזל, והפתרון ההגיוני לכל הסיפור הוא פתרון שטני לחלוטין.
איוב, גרסה מקורית במיוחד לסיפור התנ"כי, הוא אחד מספריו האחרונים של היינליין. הספר זכה בפרס לוקוס והיה מועמד לפרסי הוגו ונבולה.
אורכה של שוחת האש היה כשבעה מטרים וחצי, רוחבה שלושה מטרים וחצי, ועומקה היה אולי 70 סנטימטרים. זה שעות שבערה בה האש. ערוגת הגחלים פלטה הדף חום שאותו לא היה אפשר לשאת אפילו מאחור, מהמקום שבו ישבתי, חמישה מטרים מירכתי השוחה, בשורה השנייה של התיירים.
ויתרתי על מושבי בשורה הראשונה לאחת הגברות מהאונייה, שמח שזומנה לי ההגנה שהציע לי גופה הדשן. בעצם, התפתיתי להרחיק עוד לאחור... אבל הרי רציתי לראות את פניהם של המהלכים על האש. כמה פעמים בחייו זוכה אדם לראות נס?
"זאת רמאות," אמר הנוסע המנוסה. "אתם עוד תראו."
