הידעת שמקור המילה "אחוז" הוא בתנ"ך וכי המילה "חרסינה" מרמזת על מולדתו של החומר השביר הזה - חיבור של המילים "חֶרֶס" ו"סין"? הידעת שהמילה "תאריך" מקורה בערבית ו"סוכר" בסנסקריט? יש מילים שנוצרו בעקבות טכנולוגיה או מוצר, כך זכינו ב"מקלדת", ב"גוזייה" וב"להקליק", ויש מילים שנוצרו בעקבות אירועים, כגון הפועל "לאתרג", המציין יחס עדין ומגונן של התקשורת לפוליטיקאי.
בספר מוציאה לשון מזמינה אותנו שלומית עוזיאל לפגוש את השפה העברית כפי שמעולם לא הכרנו: גברת הרפתקנית שאספה אוצרות ברחבי העולם, נערת גומי המסוגלת להתמתח לשלל כיוונים לא תקניים ומפתיעים.
הספר כולל מבחר של רשימות קצרות על הדרכים שבהן מילים נוצרות ומדלגות בין שפות, על יחסי האהבה-שנאה שלנו עם השפה התקנית ועל שגיאות מצחיקות שמחוללות שינויים בלשון.
בי הרמן באר עסק במתמטיקה, ובפרט בתורת המספרים. הוא נהנה להציג בפנינו רעיונות מתמטיים ובייחוד להסביר מדוע מִספָּר זה או אחר הוא "יפה". פעם שאל אותו אחד מבני המשפחה: "תגיד, הרמן, יש מספר שהוא לא יפה?"
סבא הרהר רגע, חייך וענה: "לא".
כפי שסבא שלי חש כלפי המתמטיקה, כך חשה אני כלפי תופעת השפה, ובפרט — השפה העברית. התמזל מזלי לעסוק בשפה באופן מקצועי, כעורכת, ועבודתי מזמנת לי בלי הרף הזדמנויות ללמידה — על מילים ועל האופן שבו הן מצטרפות זו לזו ויוצרות ביטויים וסגנונות כתיבה ודיבור; על תולדותיהן של מילים ועל השינויים המתחוללים בהן ממש בימים אלה; על השפעות הדדיות בין העברית לשפות אחרות; ועל השאלה מָהן שפה תקנית ושפה לא תקנית, והיכן עוברים הגבולות (המשתנים) ביניהן.
בספר זה תמצאו דיון במגוון סוגיות שעוררו את סקרנותי, החל במילים בעלות משמעות דתית שעברו תהליך של חִילוּן וכלה בהיסטוריה של המילה "גרב" ובשאלה אם יש בסיס לנטייתם של דוברי העברית לומר למשל דווקא "גרביים אדומות" ולא "גרביים אדומים", כפי שדורשים המילונים. הספר מבוסס על רשימות ומסות שהופיעו לראשונה בבלוג שלי, "הקוראת הראשונה".
