פנינה ספרותית והומניסטית, שיר הלל עדין לחיים, לטבע ולאדם מאת הסופר והמשורר אביגדור דגן, שראתה אור לראשונה בשווייץ בשפה הצ'כית, תורגמה לעברית מאנגלית על ידי צבי ארד וראתה אור בהוצאת עם עובד ב-1978 ובהוצאה המחודשת שלפנינו ב-2016.
"היום יפה מיום אתמול, מפני שהיום הזה עדיין הוא כאן, ויום אתמול איננו עוד" – כך מאמין דון פדרו, התרנגול היפהפה, חברו הצמוד של רופא בכפר אירופי קטן, הסוגד בכל בוקר ובוקר לשמש. לעומתו, רוב הבקרים הרופא מתעורר במצב רוח קודר, מבכה את מות אשתו האהובה, חס על החולים ומצר על שאין לו ילדים ועל שלא תהיה לו המשכיות בעולם. הרופא מסכם בערוב ימיו את חייו – החולשות האנושיות, החולי, המוות וההתחדשות המתמדת – בסיפור שכולו פיוט, חוכמת חיים ואופטימיות. הוא מסתובב בכפר ומבקר את החולים, מעודד את הזקנים ומיילד תינוקות, ודון פדרו, תרנגול החצר שלו, מתלווה אליו תלוי על זרועו.
יצירה מפעימה ומרגשת, מלאת שנינות וחדוות חיים, המזמינה קריאה ועוד קריאה ועוד קריאה.
"ניצחון, ניצחון!" כך מעיר אותי פּדרוֹ בוקר־בוקר. כברק הוא פולש את הלילה. כתוקע בקרן הציידים הקורא להתקדמות מריעה חצוצרת צריחתו הנוקבת. "ניצחון, ניצחון!" היא הכרזתו, שאני שומעהּ בעודי מלופף בקורי העכביש של חלומותי האחרונים עם הנץ החמה. כשאני מקיץ רואות עיני לפני הכול את צלליתו הכהה מוּתווה על השמים המַוורידים מעֵבר לחלוני. הוא זקוף על גבי הגדר, פשׂוק רגליים כלוחם על גבי המתרס, מניף כמנצח את דגל זנבו.
