מבחר מכל ספרי השירה של פאול צלאן, יחד עם קטעי פרוזה, בתרגום שמעון זנדבנק ובעריכתו בקובץ סורג־שפה, הנקרא על שם אחד מספרי השירה של צלאן בשפה הגרמנית.
צלאן, המשורר היהודי-גרמני שמעולם לא חי בגרמניה, העניק לשירה הגרמנית שלאחר מלחמת העולם השנייה את אחד מקולותיה המיוחדים יותר, ומקובל לראות בו את המשורר הגרמני החשוב של המחצית השנייה של המאה העשרים. במלחמת העולם השנייה נשלחו הוריו למחנה השמדה, והוא עצמו גויס לעבודת כפייה. פרשת חייו של צלאן עומדת בסימן היתמות, העקירה והטלטולים, וסופו שהתאבד בטביעה בנהר הסן במאי 1970.
בית ראשון מתוך המפורסם בשירי צלאן, פוגת־מוות:
חָלָב שָׁחֹר שֶׁל שַׁחַר אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים עִם עֶרֶב
שׁוֹתִים צָהֳרַיִם וָבֹקֶר שׁוֹתִים עִם לַיְלָה
שׁוֹתִים וְשׁוֹתִים
כּוֹרִים בּוֹר קֶבֶר בָּרוּחַ שָׁם שׁוֹכְבִים לֹא צָפוּף
אִישׁ גָּר בַּבַּיִת וְהוּא מְנַגֵּן בִּנְחָשִׁים הוּא כּוֹתֵב
כּוֹתֵב לְגֶרְמַנְיָה בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים זְהַב שְׂעָרֵךְ מַרְגָּרִיטָה
כּוֹתֵב וְיוֹצֵא אֶת הַבַּיִת רוֹשְׁפִים כּוֹכָבִים הוּא שׁוֹרֵק לִכְלָבָיו שֶׁיָּבוֹאוּ
שׁוֹרֵק לִיהוּדָיו שֶׁיֵּצְאוּ וְיִכְרוּ בֶּעָפָר בּוֹר קֶבֶר
פּוֹקֵד עָלֵינוּ פִּצְּחוּ בִּנְגִינוֹת לַמָּחוֹל
