"דמותו של דוד פוגל עטורה הילה מושכת לב: בעיני רבים, שתבעו בשנים האחרונות את כינוס שיריו, פוגל הוא משורר גדול שנשכח", כתב המשורר דן פגיס בפתח הדבר להוצאה הראשונה ב-1966 של "כל שירי פוגל", מלים שיש בהן הד לכותרת מאמרו של נתן זך מ-1954, "בעקבות משורר שנשכח".
מאז הפך פוגל לאחד הקלסיקונים של השירה העברית המודרנית, והוא נתפס כיום כאחד מעמודי התווך של שירה זו ומהפופולריים שביוצריה. המהדורה הנוכחית (1998), בעריכת אהרן קומם, מביאה במרוכז את כל שירי פוגל בנוסח ובסדר שקבע וסידר בעצמו: תחילה ספרו הראשון, לפני השער האפל (1923), אחר כך ספרו השני, לעבר הדממה (1937) ולבסוף שאר שיריו על פי הדפסות ראשונות וכתבי יד שהונחו בעזבונו במשך כארבעים שנה.
עם הופעת ספר זה מזומנת לנו מהדורה שלמה, מדויקת ומוסמכת של שירי דוד פוגל, המאפשרת מפגש מחודש ומקיף עם שירתו הייחודית.
בלילות הסתיו
בְּלֵילוֹת הַסְּתָו
נוֹפֵל בַּיְעָרִים עָלֶה לֹא-נִרְאֶה
וְשׁוֹכֵב דּוּמָם לָאָרֶץ.
בַּנְּחָלִים
יִקְפֹּץ הַדָּג מִן הַמַּיִם
וְהֵד נְקִישָׁה לַחָה
יַעַן בָּאֹפֶל.
בַּמֶּרְחָק הַשָּׁחוֹר
נִזְרָעוֹת דַּהֲרוֹת סוּסִים לֹא-נִרְאִים
הַנְּמַסִּים וְהוֹלְכִים.
כָּל אֵלֶּה יִשְׁמַע
הַהֵלֶךְ הֶעָיֵף
וְרַעַד יַעֲבֹר אֶת בְּשָׂרוֹ.
