מהדורה מחודשת לתרגום יצירתו של הסופר האלבני אִיסְמַעִיל קָאדָרֶה (2024-1936), הנפתחת כך: "כשבבוקר אחד בסוף הסתיו, חודשים ספורים בלבד אחרי שעלה לכיסא המלכות, אמר הפַּרְעוֹן החדש חֶ'אוֹפְּס כי אולי לא יקים לעצמו פירמידה, נפלו פני שומעיו, אסטרולוג הארמון, אחדים מחשובי השרים, היועץ הזקן אוּסֶרְכַּאף והכוהן הגדול חֶמִיוּנוּ, ששימש בו בזמן גם כראש אדריכלי מצרים, כאילו זה עתה שמעו בשורות איוב".
בהפירמידה מפענח קאדרה, מטובי הסופרים האלבנים בעת המודרנית וזוכה פרס בוקר הבין־לאומי, את כתב החרטומים של העריצות. היצירה, המתמקדת כביכול בבניית הפירמידה המצרית, עוסקת בשליטים ובנתיניהם בכלל ודנה במחיר שעם נאלץ לשלם בגלל גחמנות מנהיגיו.
הספר ראה אור בתרגום לצרפתית בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים וגרסתו המקורית התפרסמה באלבניה רק אחרי התמוטטות המשטר הקומוניסטי. למהדורה העברית מצורפות אחרית דבר מאת האגיפטולוגית פרופ' אורלי גולדווסר, על הרקע המצרי ליצירה, ואחרית דבר נוספת מאת מתרגם הספר מאלבנית, המשורר רמי סערי, על מקומו של קאדרה בספרות ארצו.
הפירמידה היא אבן הפינה של השלטון. אם היא תתנועע, הכול יתמוטט.