לראשונה בעברית, תרגום עברי של הרומן הראשון שכתבה אישה יהודייה, הלוא היא דורותיאה מנדלסון (1839-1764), בתו של הפילוסוף משה מנדלסון ואחת מנשות הסלונים היהודיים בברלין. הספר, שהתפרסם בעילום שם ב־1801, נכתב בתקופה סוערת בחייה, לאחר שנפרדה מבעלה וקשרה את גורלה במשורר והסופר פרידריך שלגל.
עלילת פלורנטין, העוקבת אחר סיפור חייו של הגיבור פלורנטין, מאפשרת למנדלסון להתבטא בנושאים שהרבו להעסיקה: ביקורת דתית, ביקורת פוליטית וחברתית (כולל הבעת תמיכה במהפכה הצרפתית וברעיונות סוציאליסטיים) וביקורת מגדרית, תוך הבלטת דמויות נשים שהרחיבו את תחומי פעילותן מעבר לגבולות שהכתיבו אז הנורמות המגדריות.
לתרגום נלווים נספחים שמאירים את היצירה ואת הקשר כתיבתה, וכן פתח דבר מאת פרופ׳ שמואל פיינר ואחרית דבר מאת עורכת הספר ד״ר נטלי ניימרק־גולדברג.
היה זה אחד מן הבקרים הראשונים היפים ביותר באביב של אותה שנה. מכל עבר – בשדות, בכרי הדשא וביער – עדיין היה אפשר להבחין בעקבותיו של החורף שעבר, ובקשיחות שבה היכה סביבו במשך זמן רב. פעם נוספת פרש את אברותיו בסערה רבת עוצמה, אבל זו הייתה הפעם האחרונה. הסערה גירשה את העננים, השמש פרצה לה דרך, וחום עדין ומתון התפרש לו בזרמים בחלל האוויר. גבעולים צעירים של עשב בצבצו מן האדמה, סיגליות ופרחי בְּכוֹר־אביב מתוקים זקפו ביראה את גביעיהם, האדמה שוחררה מכבליה וחגגה את יום נישואיה.
סוס ורוכבו העפילו בעוז במעלה גבעה אחת בדהרה קלה. שקוע כולו בהנאה מן התפארת המקיפה אותו ובהגיגי־דמיון שטלטלו אותו פעם לכאן ופעם לכאן, החמיץ האיש את הדרך הנכונה, ועכשיו מצא את עצמו לפתע אל מול יער שהיה עליו לחצות אותו, אלא אם כן יחליט לחזור כלעומת שבא; הוא לא הצליח למצוא דרך אחרת. זמן רב התחבט מה יעשה.
