גיבור הנובלה של רוני אלפנדרי פועל בעולם מעיק ואכזרי ומחפש תוחלת וגאולה. שוב ושוב הוא מוצא את עצמו מול קור וניכור, מחפש נואשות אחר תקווה וחיבור לנפשו ולמשפחתו. מעשה של רוע מוחלט, בנאלי וחסר טעם מוביל אותו למסע חיפוש אחר אהבה. האמונה שיוכל להסביר את מעשיו לבנו, אותו נטש בגיל צעיר, מכפרת במעט על תחושת הריקנות שהוא חווה בעולם שבו האהבה מתקשה לשרוד.
כותב על הספר יקיר אלקריב: למחר ירד גשם יש להקשיב. עולה ממנו תחושת הדחיפות של אדם המבקש לספר את אשר על לבו, בדרכו האחרונה. בדרך אל הגרדום הפנימי הזה, הזמן מדמם. זוהי נובלה על רוע, אהבה ובגידה, אבל יותר מכל - על מה שנותר בלתי מפוענח, מעבר למלים.
אני רואה את זה ככה: אם אתה לא נלחם בזוועה, אתה נהפך לחלק ממנה.
