אנתולוגיית שירה מיוחדת במינה, מלאת כאב, עוצמה ויופי, ובה מאתיים שירים מאת 123 משוררות ומשוררים - בהם כל הגדולות והגדולים של השירה העברית - העוסקים במצבי הנפש הכאובה: מחרדה ודיכאון, דרך טיפולים, תרופות ואשפוזים, ועד המקום שאין ממנו חזרה.
זוהי האנתולוגיה החברתית השלישית בעריכתה של כלת פרס יהודה עמיחי לשירה דורית ויסמן, עורכת מלכה עירומה - שירת מחאה חברתית נשית ומחאת כפיים - אנתולוגיית שירה חברתית. את האנתולוגיה חותמת אחרית דבר מאת פרופ' עמיה ליבליך.
משתתפים: אוֹרי ברנשטיין, דליה רביקוביץ, גבריאל בלחסן, יונה וולך, אורי צבי גרינברג, אמירה הס, לאה גולדברג, דנה אמיר, זלדה, דוד אבידן, חבצלת בת חיים חבשוש, חגית גרוסמן, בכל סרלואי, נורית זרחי, שולמית אפפל, מירון ח. איזקסון, לאה פילובסקי, מאיה ויינברג, מיטל נסים, ויקי שירן, אנה הרמן, ט. כרמי, אנדה עמיר־פינקרפלד, אגי משעול, מאיה בז’רנו, תמיר להב־רדלמסר, רוני סומק, איתן נ. גלס, רחל חלפי, ריטה קוגן, אריה סיון, רמי סערי, שלומית כהן־אסיף, ארלט מינצר ועוד ועוד.
אֲנִי לֹא רְגִילָה לִישֹׁן עִם אֲנָשִׁים
כִּי הַנְּשָׁמָה מְשַׁנָּה תְּנוּחוֹת
וּבַבֹּקֶר אֲנִי צְרִיכָה שֶׁיַּעֲזְבוּ אוֹתִי
לְבַד.
הַלֵּב שֶׁלִּי שָׁבוּר אֲבָל אַל תִּרְאֶה אוֹתִי
כָּכָה וְעִם כָּל הַכָּבוֹד לָרַבִּי מִקּוֹצְק
יֵשׁ שָׁלֵם מִזֶּה
כִּי אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת וְיוֹדַעַת
כְּמוֹ נְמָלָה
לָרֶדֶת שְׁאוֹלָהּ עִם סַרְגֵל קַשׁ
וְלַעֲלוֹת חֲזָרָה עִם גַּרְגֵּר חִטָּה.
(אגי משעול)
