ספר שיריו הראשון של המשורר ישראל נטע, אשר זיכה אותו בפרס יהודה עמיחי לשירה עברית לשנת תשס"ז. השירה של נטע מפגישה דימויים היוצאים מארון הספרים היהודי עם שפה לירית המבקשת לבטא הרמוניה של פשטות ויופי, אבל גם צער השדה הכבוש, חרפת האבנים, וכאב.
נטע הוא חבר קיבוץ בארי. אדריאן, אם ארבעת ילדיו, ורבים מחבריו הטובים נרצחו בקיבוץ בשבעה באוקטובר 2023. ביתו נשרף כמעט כליל. ספריו הרבים ואוסף האמנות שלו אינם עוד.
