רומן היסטורי שנכתב בהשראת סיפורה האמיתי של רופאה סינית מהמאה ה-15, תקופה שבה, כפי שמציינת מחברת הספר, ליסה סי, "הסבירה המסורת הרפואית המערבית את מצבי החולי בחוסר איזון או בהשחתה של ארבע הליחות — דם, כיח, מרה צהובה ומרה שחורה — שנחשבו לנוזלים המרכזיים של הגוף, או כעונש על חטאיו של המטופל".
יוּן־סְיֶין, שנולדה בסין הקיסרית למשפחה מהמעמד הגבוה, לומדת מילדות את תפקידיה כאישה. כשהיא מגיעה לגיל 8 אימה מתה, והיא נשלחת לאחוזה של סבה וסבתה. הסבתא מזהה את כישרונה הטבעי של יוּן־סְיֶין ומלמדת אותה רפואה סינית, תוך התמקדות ברפואת נשים, שכמעט לא זוכות לטיפול רפואי הולם.
יוּן־סְיֶין פוגשת את מֶיי־לינְג, בת גילה ובתה של מיילדת האחוזה, שמקצועה נחשב בזוי. בין שתי הבנות נקשרת חברות למרות הפערים במעמדן ובעתיד המצפה להן. כאשר יוּן־סְיֶין נישאת לבֶן מעמדה, היא הופכת לרכושו ונשלחת לאחוזת משפחתו. אסור לה לצאת מגבולות מתחם הנשים או לשמור על קשר עם מֶיי־לינְג. אבל התשוקה להשתחרר מכבלי המסורת, הרצון לעסוק ברפואה וגעגועיה למֶיי־לינְג מנווטים את חייה בדרכים בלתי שגרתיות.
"גם לפני אלף שנה, וגם בעוד אלף שנה — ולא משנה איפה היא גרה ואם היא עשירה או ענייה — תמיד יהיו ארבע תקופות בחיי האישה," אומרת גבירה נכבדה. "את ילדה קטנה, ולכן את עדיין בימי החלב שלך. כשתגיעי לגיל חמש־עשרה יתחילו ימי איסוף השיער בסיכות. התסרוקת הזו תבשר לעיני כול שאת מוכנה לנישואים." היא מחייכת אליי. "ועכשיו תגידי לי, בת, מה השלב הבא?"
