עיירת קייט שקטה בהֶמפּטוֹנס שבמדינת ניו יורק עוברת טלטלה ביולי 1944 בעקבות פרשיית רצח מזעזעת: ראש העיר ומשפחתו נרצחו בביתם, וכן עוברת אורח שהיתה עדה למתרחש. הרוצח נלכד על ידי צמד שוטרים צעירים על סמך ראיות מוצקות. כעבור עשרים שנה, בראשית קיץ 2014, עיתונאית בשם סטפני מֵיילֶר מודיעה לאחד השוטרים כי הוא טעה בזהות הרוצח - ואז נעלמת גם היא בנסיבות מסתוריות.
מה קרה לסטפני מיילר, ומה היא גילתה? ומה באמת התרחש בערב 30 ביולי 1994? היעלמותה של סטפני מיילר הוא רומן מתח מהנה ובנוי לתלפיות, שבא על פתרונו המפתיע רק בעמודיו האחרונים. הסופר השוויצרי ז'ואל דיקר, מחבר הספרים המצליחים האמת על פרשת הארי קברט וספרם של הבולטימרים, מתבונן באירוניה דקה בחברה האמריקאית, בדחף האנושי האוניברסלי לזכות בתהילה ובנושאים נוספים, בהם נקמה, כפרה, חברות, תשוקה ואהבה.
רק אנשים שמכירים את אזור המפּטוֹנס שבמדינת ניו יורק שמעו על מה שקרה ב-30 ביולי 1994 באוֹרפֵיאָה, עיירת מרחצאות אמידה לחוף האוקיינוס.
בערב ההוא השיקה אורפיאה את פסטיבל התיאטרון הראשון שלה, והחגיגה, בעלת חשיבות לאומית, משכה קהל רב. כבר לפנות ערב החלו התיירים והמקומיים להתגודד ברחוב הראשי כדי להשתתף בשלל האירועים שארגנה העירייה. שכונות המגורים התרוקנו מתושביהן, עד כי דמו לעיר רפאים. לא עוד הולכי רגל על המדרכות, לא עוד זוגות תחת המקמרות, לא עוד ילדים על גלגיליות ברחוב, אף לא נפש חיה בגינות. כולם היו ברחוב הראשי. בערך בשמונה בערב, בשכונת פֶּנְפילְד השוממת כליל, סימן החיים היחיד היה מכונית שנסעה באיטיות ברחובות הנטושים. מאחורי ההגה ישב גבר שסרק את המדרכות במבטו וניצוץ של בהלה בעיניו. מעולם לא הרגיש כה בודד בעולם. לא היה מי שיעזור לו. הוא לא ידע מה עוד יוכל לעשות. הוא חיפש נואשות את אשתו, היא יצאה לריצה ולא חזרה.
