בנו של עזרא, שהיה צייר מצליח, מתדפק על דלת ביתו של המספר ודורש לחזור לדירתו של אביו, בעל הבית הקודם. הדלת הנטרקת בפניו אינה מונעת ממנו לחזור שוב ושוב ולשבש את חיי המשפחה הצעירה, המתגוררת בשכונה עירונית מתחדשת, שבין רוכליה, תושביה והבליינים שבה מתהלכים גם חסרי בית רבים.
בעל בית, ספרו השני והרומן הראשון של רן גלוזמן, הוא סיפורו של אב צעיר ומאבקו להיות הורה אוהב ומגונן למרות האתגרים שמציבה הסביבה ויחסיו הטעונים עם אביו המבוגר. בעלילה קצבית ומותחת שסכנה עמומה מפעפעת לכל אורכה משרטט גלוזמן את הרגשות העזים – והמכוערים לפעמים – המתעוררים גם ביחסים האוהבים ביותר, בוחן את סוגיית הבעלות על בית דרך יחסי אבות ובנים, ונוגע בפחדים אנושיים קמאיים.
"תתקשרי למשטרה," אמרתי לה ללא היסוס.
"אולי תגיד לו משהו לפני שאני מתקשרת? הם גרו פה, בדירה שלנו. לא נעים לי לא להזהיר אותו."
לא רציתי להודות שאני מפחד. משכתי זמן, התלבשתי באיטיות ונעלתי נעליים. הצצתי בעינית וכל מה שיכולתי לראות דרכה היה את בודהה הצוחק, המוזהב, שהתנדנד לו בנינוחות מצידה השני של הדלת. עדיין לא יצאתי, והילה נראתה חסרת סבלנות. תהיה גבר, היא חשבה. תגן עלינו, אמרה לעצמה. בינתיים אסתר התקשרה.
