ספר הביכורים המדובר של דריה סרנקו — אחת האקטיביסטיות הפמיניסטיות הבולטות בהתנגדותה למשטר של פוטין ולמלחמה נגד אוקראינה – שהופיע ברשימת 70 ספרים שיעזרו לנו לשרוד את 2024 של מוסף ספרים - הארץ וברשימת מבשלים לכם סיפור: הספרים המדוברים שצפויים לראות אור ב-2024 של מוסף ספרות ותרבות - ידיעות אחרונות.
בבנות ומוסדות, שראה אור בנובמבר 2021, ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה, מעניקה סרנקו קול לאינספור הנשים המועסקות במוסדות הציבוריים של רוסיה. דרך סיפורים ואנקדוטות מחיי המשרד היא מתארת חוויה קולקטיבית של עבודה המורכבת ממשימות חסרות תכלית, היררכיות מגוחכות, הטרדות מיניות, שנאת נשים בוטה מצד הממונים, מיזוגיניה מופנמת של הבנות עצמן, אבל גם של סולידריות ותמיכה.
בדיווח לקוני כביכול ומשעשע לעיתים, המלווה באיורים של קסניה צ'רייבה, חודרת סרנקו אל הקרביים של המנגנון האוטוקרטי של פוטין, המכשיר נשים להיות עובדות, אימהות ונשים ״מושלמות״, ומשמיעה משם קול נשי וקווירי חשוב נגד אלימות הממסד.
כשהתחלתי לעבוד במוסד ציבורי הבחנתי שמקיפות אותי רק בנות. כך הן קראו לעצמן — "בנות", בהטעמה של פליאה או שאלה, לפי סוג האסון שהתפתח סביבן. והאסונות — כך הבנתי מיד — היו חלק בלתי נפרד מהקוסמולוגיה היומיומית הבלתי יציבה שלנו, שבכל כוחה שאפה להשתרש בתוך סדר יום העבודה.
עבדנו בספרייה שכונתית קטנה במשרד בלי חלונות. המחשבים של הבנות נראו גדולים מהבנות עצמן. לפעמים, בגלל הצגים הענקיים והמיית המעבדים לא היה אפשר לראות או לשמוע את שאר הבנות, וזה אילץ אותנו לקום מהכיסא כדי להיווכח בנוכחות אנושית חיה. כפי הנראה, על היעדר החלונות פיצה טפט עם הדפס מקיר לקיר: צמחייה טרופית ומפל סוער שמימיו שָ צפו מלמעלה למטה. במקום מרחבים ואוויר צח, הזכירה התמונה מדי יום ביומו את האנכיּות של ההיררכיות.
