ספר נוסף בפרויקט המבורך של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.
שנת הארבה - יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני, 1915–1916 נכתב על ידי אחסאן אלתורג'מאן, צעיר בעל השכלה תיכונית, שגויס כלבלר לצבא העות'מאני. ביומנו כתב החייל על אהבותיו ושנאותיו, על התנהלות השלטון הצבאי, על השמועות הנפוצות בעיר ועל השתנותה של הארץ. מאה שנים אחר כך התגלה היומן במדפי הספרייה הלאומית באגף ספרי ה-AP ("רכוש נטוש"), לשם הועברו הספרים שהופקעו מספריות בתיהם של פלסטינים אחרי מלחמת 1948.
באמצעות היומן יוצא הדופן אנו נחשפים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ: שלהי האימפריה העות'מאנית, מאורעות מלחמת העולם הראשונה והשפעותיה, ותחילתו של עידן חברתי ופוליטי חדש.
היומן ראה אור בערבית ובאנגלית והוא מתורגם כאן לראשונה לעברית מהמקור הערבי על ידי עדו כהן, עם אחרית דבר מאת סלים תמארי, יליד יפו, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת ביר זית (BZU).
מה יהיה גורל פלסטין לאחר המלחמה?
יום ראשון, 28 במרס 1915, 15 במארת 1331 [עות'מאני], החל ב-11 ג'ומאדא אלאולא 1333 [להג'רה] לפני שנתיים כתבתי את זיכרונותי ביומן, אבל לא עבר זמן רב עד שהזנחתי זאת. הייתי כותב בו יום אחד ועוזב אותו לימים, לשבועות ולחודשים, עד שהפסקתי לכתוב בו. הערב הלכתי לבית ח'ליל אֶפֶנדי אלסכּאכּיני בחברת חסן אלח'אלדי ועומר אלצאלח [אלבּרגוּתי]. ח'ליל אפנדי קרא לנו דבר־מה מיומנו, והדבר שימח אותי ועורר בי געגועים לכתיבה ביומני. גם אם לא אכתוב בכל יום, אכתוב את הדברים החשובים שעולים בדעתי ושעוברים עלי. דברים שאם אכתוב אותם ואשוב לקרוא בהם בעתיד, יהיו בשבילי בילוי שאין טוב ממנו. שיחתנו נסבה על המלחמה הארורה ומועד סיומה, ועל גורלה של המדינה העות'מאנית, ומחשבותינו בנושא זה היו כולן תואמות. ימיה של המדינה קצרים, ללא ספק, והיא עתידה להתפרק במוקדם או במאוחר, וברור כשמש שהיא תחולק. אבל אני תוהה מה יעלה בגורל פלסטין? התשובה לשאלה פשוטה: או עצמאות או סיפוח למצרים, והאפשרות השנייה סבירה יותר ממתן העצמאות.
