דלתות התודעה, עדן ושאול

בשנת 1886 פרסם הפרמקולוג הגרמני, לואיס לֵוין, את המחקר השיטתי הראשון על הקקטוס שלאחר מכן נקרא על שמו. ה־Anhalonium lewinii היה חדש למדע. לדת הפרימיטיבית ולאינדיאנים של מקסיקו ושל דרום־מערב אמריקה הוא היה ידיד מקדמת דנא. לאמיתו של דבר, הוא היה הרבה יותר מידיד. ובמילותיו של אחד הספרדים הראשונים שביקרו בעולם החדש, ״הם אוכלים שורש שהם קוראים לו פֶּיוֹטֶה (peyote) וסוגדים לו כאילו היה אלוה.״ הסיבה לסגידתם התבררה כאשר פסיכולוגים בולטים כדוגמת יֶנש, האוֶלוֹק אליס וּויר מיטשל התחילו לערוך ניסויים במסקלין, היסוד הפעיל בפיוטה. אמנם חוויותיהם אפילו לא קירבו אותם לעמדה של סגידה, אך הם היו כולם תמימי דעים בנוגע למקומו של המסקלין בין הסמים הייחודיים. כאשר הוא נצרך במינון הנכון הוא משנה את אופי התודעה בצורה עמוקה יותר, ובו בזמן רעילה פחות, מכל חומר אחר במצאי הפרמקולוגי.