דייב, שולייתו של פרופסור מבצלאל, פוגש במספרה שכונתית בירושלים ספרית יפהפייה, נשואה, ובין השניים נרקם קשר מיוחד. הקשר מתפתח תחת צל של סכנה: השניים אינם מודעים למזימות המתרקמות מעל ראשיהם ולכך שמערכת היחסים ביניהם עלולה להיות מאוימת על ידי כוחות גדולים מהם.
המפגש בין השניים מתניע את הרומן הבלשי דבש במלכודת, פרי עטו של קצין המשטרה בדימוס נועם יונגמן, המתכתב עם סוגת הנוּאָר בקולנוע ובספרות וגם מפנה זרקור לירושלים של מטה, שבה שוטרים עייפים אוכלים שווארמה אחרי משמרת לילה, אומנים מתוסכלים מחפשים בנרות בירה קרה, ירושלים של הסטודנטיות והסטודנטים החולמניים, של העבריינים הזוטרים, של הפרופסורים והסופרים ושל עוד דמויות רבות, מלאות חיים ותשוקה.
דייב עמד במרתף בצוהריים של יום קיץ בוהק, משקפי ריתוך על עיניו. הוא חפר חריץ באמצעות שלהבת אצטילן בתוך משטח קמור של ברזל, אשר עתיד היה להפוך למפשעה נשית עדינה ביותר.
העבודה הילכה עליו קסם למרות שלא היה אלא שוליה של פסל מפורסם, שהיה עצל כדי לטרוח במו ידיו על הוואגינות שלו. החום במרתף היה עז, והאוויר נמלא עשן ואדי ריתוך. דייב הכה בחוזקה בפטיש שאחז בימינו על האזור שאותו חימם עם המבער שבשמאלו. קירות המרתף החזירו את הד מכות הפטיש.
