ספרה התשיעי, בעל השם המבריק כל כך, של המשוררת המצוינת כל כך, שולמית אפפל.
בעתיד העבר יסתמן כאפשרות מביא לשיאים חדשים את שירתה הנוקבת וחדת האבחנה של אחת מהמשוררות החשובות בדורות האחרונים, אהובת הקוראים/ות ועטורת פרסים.
אפּפל נולדה במחנה עקורים בקפריסין, בת להורים ניצולי שואה. ילדותה עברה עליה בעיר התחתית בחיפה ובגיל עשר עברה עם משפחתה לרמת גן. זכתה פעמיים בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1987 ו-2013), בפרס רמת גן לספרות (2014) ובפרסים רבים נוספים.
שִׁיר הוּא רְחוֹב אַחֲרֵי כַּעַס וּמִשְׁכָּן לְגָלוּת פְּנִימִית. שִׁיר הוּא מָקוֹם שֶׁהָאַחֵר לֹא מְזַהֶה אוֹתוֹ עָלַיִךְ וְתוֹהֶה אִם אַתְּ לֹא מִתְחַזָּה. וְעַכְשָׁו בְּגוּף רִאשׁוֹן. הִגַּעְתִּי לַמִּלִּים בְּלִי שָׂפָה וּמָה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּתְּחִלָּה נִכְתַּב כְּדֵי לְכַסּוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת. עַל עַצְמִי. עַל הוֹרַי. עַל חַיַּי הַמֻּקְדָּמִים. הִגַּעְתִּי אֶל הַשִּׁיר בְּלִי מִלִּים. הָיִיתִי סוֹפֶרֶת שֶׁהָלְכָה אֶל הַצִּמְצוּם כִּי לֹא יָדַעְתִּי מָה נִתָּן לַעֲשׂוֹת עִם מָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי. שִׁירָה הָיְתָה לַדְּיוֹקָן וְלַדִּיּוּק שֶׁלִּי. הַשִּׁלְיָה בָּהּ צָמְחוּ אֲבָרַי וְצָמַח הַשִּׁיר שֶׁדּוֹמֶה לִי וּמִמֶּנּוּ זוֹרֵם אֵלַי חֹם בַּהֲפָקָה עַצְמִית.
