15 סיפורים קצרים ממרחב העולם הערבי והפלסטיני, מובאים בתרגום לעברית ובערבית - קולות חדשים לצד ותיקים, כולם מהמהותיים בשיח הספרותי העכשווי בעולם הערבי, בהם: ז'אן דוֹסת, שֵיח'ה חַליווא, מַהַא ג'וַּיְני, כַּמאל רִיַאחי, אמיל חַבּיבּי ועַלי בַּדר.
מתוך דבר עורכת הספר, רים ע'נאיים:
באמנות הסיפור הנכתבת בערבית (הן בארצות ערב והן מחוץ להן), חלו תמורות מבניות וסגנוניות גדולות מאז המחצית השנייה של המאה ה־20. המגמה הבולטת בתמורות האלה - המתעצמות אף יותר בעת האחרונה - היא העיסוק בסוגיות הזהות/הזהויות, תחילה בהקשר הקולוניאלי, אחר כך בהקשרים המודרניים והפוסטמודרניים: הטקסטים הספרותיים החדשניים בונים זהויות, מפרקים אותן ומעצבים אותן מחדש.
האסופה הדו־לשונית שמובאת בספר זה - חמישה־עשר סיפורים קצרים מרחבי העולם הערבי ומחוץ לו - פותחת לקוראת ולקורא אשנב להתוודע בעצמו אל התמורות האלה. היא מכנסת קולות ספרותיים חדשים, שאף שהם שונים מאוד זה מזה, נפגשים תחת סככה אינטימית אחת: הלשון הערבית. הם משתמשים במכמניה האדירים ועם זאת מפרקים את האחדות הקנונית שלה. בתוך כך הם מפרקים גם את שאר המבנים הקנוניים של הטקסט הסיפורי - ברבים מהם אין הבחנה בין מציאות ודמיון, אין עלילה קוהרנטית, אין קול שולט אלא פוליפוניה של ממש, וכך גם אין מקום להבנה ולפירוש חד־משמעי: חירות הסופרים והסופרות מעניקה גם חירות - לפעמים פרובוקטיבית, מבלבלת - לקוראים ולקוראות.
מתוך הערבי האחרון / מַהַא ג'וַּיְני בתרגום ברוריה הורוביץ
הייתי על סף סיום מחקר בנושא "המעבר לדמוקרטיה בתוניסיה בצל הטרור" כאשר ראיתי במסנג'ר הודעה בזו הלשון: "אני רוצה להיות אתך בקשר באופן תרבותי. כן, תרבותי, כאילו אנחנו שותים קפה ביחד. לו רק ידעת שספל קפה אתך שווה מבחינתי את מלוא השמיים והארץ ומה שביניהם. אלה חתיכות סוכר שאת נוגעת בהן ויוצרת מהספל שלי את ים מרמרה שנצץ עוד יותר כאשר כתבת את שמך על חולותיו. לו רק ידעת שגלומים בך קסמי המזרח. הו בנות הים, בקרתגו יבַש הסַבִּיל והתפזרו החברים."7
הסרתי מאוזניי את אוזניות המוזיקה וקראתי שנית את ההודעה הטעונה בתשוקה. נעזרתי בידיעותיי בשפה הערבית וחזרתי אל סיפורי שחרזאדה על גברי המזרח. גייסתי את המלצותיה של סבתי ואת כל התכניות האסטרטגיות הנשיות כדי שתשובתי תהיה ברמת דבריו.
