סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"כאשר התותחים רועמים החינוך שותק. הוא שתק גם לפני שהתותחים רעמו. גם בימי שלום הוא לא חינך את תלמידיו לחשוב (מוטיבציה) ולחשוב היטב (קוגניציה). הוא לא משוגע להתחיל עם זה עכשיו", כותב יורם הרפז באחד מעשרה המאמרים הכלולים בחינוך במלחמה ושלום, שרובם נכתבו במהלך מלחמת השבעה באוקטובר ומתייחסים אליה באופן ישיר ועקיף.
בספר, שכותרת המשנה שלו היא מאמרים בין ייאוש לתקווה, דן הרפז בשאלות המהותיות של החינוך, המעסיקות אותו גם בימי שלום: מהי מטרת החינוך, מהו חינוך פוליטי, מה מניע מורים, מה טיבה של המהפכה בחינוך, כיצד חושבים ועושים חינוך, כיצד מכשירים מורים, מהו חינוך להבנה, איך מנסחים "חוק מטרות החינוך" הגיוני ומעשי, מדוע קשה לשנות את בית הספר, ועוד.
פרופ' יורם הרפז הוא מרצה לחינוך במכללת בית ברל. היה מורה, עיתונאי, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ומנהלו, ומנהל תוכניות במכון ברנקו וייס. פרסם ספרים ומאמרים רבים על מטרות החינוך, הוראה ולמידה.
מכל המוסדות החברתיים — המשפחה, הממשלה, הכלכלה, הצבא, הדת, התקשורת — החינוך הוא המוסד החברתי החלש ביותר. המוסדות האחרים חשים בכך ומנסים להכתיב לו את מטרותיהם. המשפחה מכתיבה לו "חינוך טוב" — הכנה יעילה לבחינות הבגרות; הממשלה מכתיבה לו "חינוך לאזרחות טובה" — אילוף לאזרחות פטריוטית וצייתנית; הכלכלה מכתיבה לו "חינוך טכנולוגי" — הכשרה לשוק העבודה; הצבא מכתיב לו "חינוך לשירות משמעותי" — הכוונה לחיילוּת נלהבת ("מורעלת") וממושמעת; הדת מכתיבה לו "תודעה יהודית" — הדתה; והתקשורת מכתיבה לו "חשיפה למידע" — צרכנות של מידע־בידור (infotainment), שבהשפעתה מורים מנסים לעשות בכיתות חינוך־בידור (edutainment). בלשונם של האסטרטגים, החינוך שוחה ב"מים אדומים", מים שורצי כרישים — מוסדות חברתיים שמנסים לטרוף אותו. וכך, במקום לחנך, החינוך מכין, מאלף, מכשיר, מכווין, מייהד, מבדר.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים