ספרה הראשון הרואה אור בעברית של אודרי לורד (1992-1934) – משוררת, אקטיביסטית, הוגת דעות פמיניסטית, נואמת בחסד ואמנית ספוקן וורד, אמא, לסבית, שחורה, שטבעה את המשפט האיקוני "כלי האדון לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון".
15 המסות והנאומים הכלולים באסופה אחות אאוטסיידרית, שהתפרסמה ב-1984, מזמנים מפגש עם קול פורץ דרך בפמיניזם של המחצית השנייה של המאה העשרים במערב. בכתביה מותחת לורד ביקורת על מנגנוני השליטה הפטריארכליים הגזעניים באמריקה, וכן על יחסי הכוחות הדכאניים בין נשים ובתוך הקהילה השחורה.
באמצעות הנכחה של אירועים היסטוריים שנדחקו לשוליים וחקירה רפלקטיבית של חייה האישיים, היא מדגימה מהם חיים בצל אפליה מצטלבת – על בסיס מין, גזע, גיל, העדפה מינית ומעמד כלכלי, ומשרטטת דרכים חדשות במאבק המתמשך לחירות ולשוויון. הקריאה שלה להפר קודים של שתיקה ומאבקה להשיב לארוטי, לפואטי ולאינטואיטיבי את ההילה שנגזלה מהן, מעשירים את ארגז הכלים הפמיניסטי של כולנו ורלוונטיים לחיינו כיום לא פחות מאשר בזמן כתיבתם.
תוכן העניינים:
תודות המחברת
תודות המתרגמת
הקדמה
רשימות מביקור ברוסיה
שירה אינה מותרות
התמרת השתיקה לשפה ולפעולה
לגרד את פני השטח: כמה הערות על המחסומים המפרידים בין נשים לבין אהבה
היתרונות שבארוטי: הארוטי ככוח
סקסיזם: מחלה אמריקאית בפנים שחורות
מכתב פתוח למרי דאלי
ילד גבר: תגובה פמיניסטית לסבית שחורה
ריאיון: אודרי לורד ואדריאן ריץ'
כלי האדון לעולם לא יפרקו את בית האדון
גיל, גזע, מעמד ומין: נשים מגדירות מחדש הבדלים
היתרונות שבכעס: נשים מגיבות לגזענות
ללמוד משנות השישים
פנים אל פנים: נשים קשחורות, שנאה וכעס
גרנדה, ביקור חוזר: דוח ביניים
