קובץ ראשון בעברית של מבחר משיריה ומרישומיה של המשוררת הבריטית סטיבי סמית (1971-1902), אחד הקולות האינדיווידואליים ביותר בשירה האנגלית המודרנית.
את השירים בחרה, תרגמה מאנגלית והוסיפה לספר אחרית דבר אסתר דותן, המספרת כי את קולה של המשוררת "מאפיינים, בין היתר, הומור – לעתים מקברי, שנינות, אפקט הפיתום, חיתוכי דיבור המשתנים במהירות הבזק ומטלטלים את הקורא בין קומדיה לטרגדיה וחוזר חלילה, סיפוריות, דו-שיח עם המסורת הפואטית, היעדר סנטימנטליות. שירתה, החובקת את המיקרו והמקרו, מוליכה את הקורא להקשיב לרגיל ולמוכר אך לשמוע דבר-מה בלתי צפוי ביותר. רבים מהרישומים משורבטים בקו קל ובוטח ותכופות אינם איוריים גרידא, אלא נדבך הדגשה או הנגדה או פן נוסף - סטירי או אחר - לשיר".
בדרכה המיוחדת כתבה סטיבי סמית גם שלושה רומנים. ב-1969 הוענק לה עיטור המלכה לשירה. הפופולריות של שיריה הגיעה לשיאה בעשור האחרון של חייה. מחזה על אודותיה, סטיבי, מאת יוּ וייטמור הוצג בלונדון ב-1977 ויש לו גם גִרסה קולנועית. גלנדה ג'קסון גילמה את דמותה.
לֹא נוֹפַפְתִּי, טָבַעְתִּי
אִישׁ לֹא שָׁמַע אוֹתוֹ, אֶת הָאִישׁ הַמֵּת,
אַךְ הוּא עֲדַיִן הִמְשִׁיךְ לְקוֹנֵן:
הָיִיתִי הַרְבֵּה יוֹתֵר רָחוֹק מִמָּה שֶׁחֲשַׁבְתֶּם
וְלֹא נוֹפַפְתִּי, טָבַעְתִּי.
בִּישׁ מַזָּל. הוּא אָהַב מַעֲשֵׂי קוּנְדֵס
וְהִנֵּה הוּא מֵת
הַמַּיִם, כַּנִּרְאֶה, הָיוּ קָרִים מִדַּי וְלִבּוֹ נָדַם,
הֵם אָמְרוּ.
הוֹ, לא, לֹא, לֹא, הַמַּיִם תָּמִיד הָיוּ קָרִים מִדַּי
(הִמְשִׁיךְ הַמֵּת לְקוֹנֵן)
הָיִיתִי רָחוֹק מִדַּי כָּל חַיָּי
וְלֹא נוֹפַפְתִי, טָבַעְתִּי.
