לאחר הנבט הקטן, שכלל עבודת איור ועיצוב יוצאת דופן במגזרות נייר, יצאה הסופרת והמאיירת נטלי בלהסן ללקט בדים, חוטים וחרוזים לספרה הרביעי, בארץ השמיכה, ורקמה במלאכת טלאים סיפור על ילדה שמתקשה להירדם, על כוחם של משחקי דמיון לסייע בהתמודדות עם קשיים וחששות, על החשיבות של השמירה על הטבע שסובב אותנו ועל יכולתנו לתקן את מה שקלקלנו.
במסע פוגשת הילדה בעלי חיים שונים, נופים ארץ ישראליים יפהפיים, צמחי בר ושדות צבעוניים, ושלולית חורף מעוטרת שושנות מים. האדמה שם רקומה, והשמש – כפתור. לכן חשוב מאוד לזכור: לקטוף רק את מה שמותר, ולא לקלקל שום תפר או חוט, אפילו לא בטעות.
אז מה קורה כשחוט אחד נקרע? האם ילדה אחת קטנה, שאיננה באמת נסיכה, תצליח להציל את ארץ השמיכה?
יש ילדים שסופרים כבשים שחורות ולבנות, עד שנרדמים. אבל לי יש שמיכת טלאים, שסבתא תפרה לי בכל הצבעים. ואם קשה לי בחושך להירדם לבד, אני יוצאת לטייל בשבילי הבד.
