אחד מספרי תיאוריית הצילום החשובים ביותר, הנחשב בעיני רבים גם למושלם – הן מבחינה סגנונית והן מבחינה רעיונית – מכל חיבוריו של מבקר הספרות והתרבות רולאן בארת.
מחשבות על הצילום הוא חיבורו האחרון של בארת, שראה אור בשנת מותו (1980). בארת מחפש את המיוחד שבצילום בהשוואה לדימויים אחרים – ציור, ספרות ואף קולנוע – ומוצא אותו בהיותו הדימוי האחד והיחיד המעניק למתבונן בו, לפני כל חוויה אחרת, את ההכרה "זה היה", "זה היה אז ושם". ממצא זה משמש לו נקודת מוצא לסדרה של הרהורים על הזיקה שבין הצילום לסגנון ולאמנות בכלל, לתרבות, לחברה, לזיכרון ולמוות.
למרות עניינו ההגותי של הספר, זהו גם אחד מחיבוריו האישיים ביותר של בארת, שכן חיפושיו אחר התגלות אמו בתצלומים ישנים הופכים אותו עצמו למעין מעבדה חיה לחקר הצילום, מנקודת ראותו של המתבונן. הספר ראה אור בעברית לראשונה ב-1988 בסדרת מעו"ף – מדע עיון ופרשנות - בעריכת מנחם ברינקר.
