"כשאני רוצה להיות ילדה רעה, צרה צרורה, בלתי נסבלת, כל היום אני מתהלכת פרועה, אני לא שותה ולא אוכלת", כך מתחיל סיפורו של אורי אורלב, המלווה את הגיבורה הצעירה - ואת הוריה - במעבריה ממצבים של תסכול וכעס למצבי רוגע ושלווה.
זהו אחד הספרים המצחיקים שכתב אורלב, המגלם את ייחודו: הטקסט כתוב מנקודת מבטה של ילדה, הבוחנת כיצד מצבי רוחה משפיעים על סביבתה, ועוסק בשאלות יסוד כמו מה זה להיות ילדה, מה זה להיות טובה ורעה, ובעיקר - באהבת ילדים והורים.
הסיפור - ואיוריה של אורה איתן - עוסקים גם במשמעותה של שפה, ומלווים את הגיבורה בפרשנויות הפנטסטיות שהיא מעניקה לביטויים שהיא שומעת מהוריה - למשל, לתלונה של אביה שהיא "משגעת פילים" או לתלונתו שהוא "יוצא מהכלים".
