דר, תלמידת דוקטורט ישראלית בארצות הברית, שכתם לידה בצבע יין מתנוסס על פניה, יוצאת למסע מצפון ארצות הברית לדרומה כדי לפגוש את ספק־חברתה ספק־אהובתה, אנטואנט. כשנגנב תיק הגב שלה, ובו כל רכושה עלי אדמות, מופר האיזון השברירי של חייה.
בימי המשבר הכלכלי בארצות הברית, כאשר אינה מוצאת עבודה ותוקף הוויזה שלה פג, כל מה שהיה מובן מאליו בחייה של דר מתפורר בקלות. היא מושלכת אל עולם מקביל של חסרי בית, נוודים וכלבה משוטטת, ברומן הראשון של הסופרת והמשוררת אוריאן זכאי, המתחקה אחר קווי השבר של ההתרסקות הנשית ואחר המנגנונים החברתיים והנפשיים של הנפילה האפשרית, ויוצרת דין וחשבון עמוק על חיי נערות ונשים.
"כשקיבלתי לראשונה לידי את כתב היד הזה", כתבה עורכת הספר יערה שחורי, "הרגשתי שאני נופלת אל תוך מחילת ארנב. אני חושבת שהצלילה או הנפילה הזאת משותפת לכל הקוראים בספר הזה, ספר שאני באמת אסירת תודה שרואה אור כאן ועכשיו. כן על אמריקה אבל גם על ישראל, על חלומות ואלו שאי אפשר לחלום, על נסיעה אחת באוטובוס גרייהאונד, מהלך אחד מוטעה וההבנה כמה מהר הקרקע נשמטת".
הצילום על הכריכה: אלינור קרוצ׳י
בשעה שנעלה את דלת הדירה בפעם האחרונה, היא נזכרה במאהב ההוא של אנטואנט, ואיך שתיהן שיקרו לו ואמרו שדר היא מדענית מוח שחוקרת את תופעת הדֶזָ'ה ווּ. במדרגות נשמעו כבר קולותיהם של הפועלים. הבניין נידון להריסה, ורק משום כך קיבלה מבעל הבית אישור להישאר שם עשרה ימים אחרי תום החוזה, בזמן שהפועלים רוקנו את הדירות האחרות מכל מה שאפשר היה להוציא, בעיקר מקררים ותנורים.
