ספרו של המחזאי והסופר הצרפתי ז'אן־קלוד גרומברג, שאביו, סבו וסבתו נספו באושוויץ, הוא סיפור אגדה על כוחן ומקומן של אנושיות וחמלה, המתרחש על רקע מאורעות מלחמת העולם השנייה והשואה.
לפני שנים לא רבות, ביער עבות אחד, חיו להם בדוחק רב חוטב עצים ואשתו. מסביבם התחוללה מלחמה אכזרית וממושכת שזרעה הרס עצום וגזרה עליהם עוני ורעב. הם היו עריריים, לא היו להם ילדים שצריך להאכיל, והחוטב המסכן הודה לאל מדי יום על החסד הזה, בעוד אשתו דווקא התפללה במסתרים לילד.
ברכבת הסחורות שחוצה את היער העבות, הורים יהודים צעירים מנסים להרגיע זוג תאומים, בן ובת שזה עתה נולדו. התינוקות רעבים ואין להורים במה להושיע. האב, שמבין לאן מועדות פניה של הרכבת, מחליט לעשות מעשה.
