ערב הכיבוש הנאצי הבריחו הוריו של ז'אק אוסטרליץ את בנם בן החמש מפראג לבריטניה ברכבת עמוסה בילדים-פליטים. הם עצמם נספו אחר כך במחנות ההשמדה. בבית כומר במחוז ויילס, שאליו הגיע ז'אק, הוא קיבל זהות חדשה וגדל ללא כל זיכרון של ילדותו המוקדמת. לימים, הוא נעשה להיסטוריון של הארכיטקטורה, ומחקר שערך בתחנת הרכבת בליוורפול עורר בו הבזק זיכרון והניע אותו לצאת למסע בעקבות סיפור חייו.
הסיפור נע בין העבר להווה, בין ההיסטוריה האישית של אוסטרליץ להיסטוריה הכללית, בין גלי הזיכרון האישי והזיכרון הלאומי - יצירת מופת נוספת מאת הסופר הגרמני שהיגר לאנגליה וו. ג. זבאלד (2001-1944), זוכה פרס היינריך בל, הנחשב לאחד מגדולי הסופרים במחצית השנייה של המאה העשרים.
