ספר שלישי בסדרת אתגרי הדמוקרטיה, ובה חיבורים קצרים, במחיר סביר, ששופכים אור על האתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה בעולם ובישראל.
בספר סוקר גדעון ספיר בתמציתית את המתח בין דת ומדינה המלווה את התנועה הציונית מראשיתה, עומד על עלייתו ונפילתו של ה״סטטוס קוו״ המפורסם, ובוחן סוגיות מרכזיות בנושא מזוויות חברתיות, פוליטיות ומשפטיות. מקום מרכזי מוקדש להצגת האתגרים מולם ניצבת מדינת ישראל בתחום זה, ובהם מציאת דרך לשילוב הציבור החרדי במעגלי החיים השונים בישראל.
פרופ' גדעון ספיר הוא מבכירי המשפטנים בישראל, ומכהן כפרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת בר־אילן.
מתוך המבוא לספר:
מטרתו של חיבור זה היא להציג את האתגרים בתחום יחסי הדת והמדינה שמולם ניצבת כיום מדינת ישראל.
לכאורה אפשר היה לטעון שאתגריה של מדינת ישראל בתחום זה מוכתבים מראש, מתוך הגדרתה במסמכי היסוד כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". אולם הגדרה זאת אינה מספקת. מצד אחד, את שני המונחים, 'יהודית' ו'דמוקרטית', ניתן לטעון במגוון משמעויות, כך שנותר מרחב גדול של אפשרויות לעיצוב אופייה של המדינה. מצד שני, אם נאמץ 'גרסת קצה' לכל אחד מהמונחים, יהפוך החיבור ביניהם לאוקסימורון. יהיו שיטענו שמעצם היותה של ישראל מדינה יהודית מתחייב קשר הדוק בין המדינה לבין הדת היהודית ומוסדותיה, ולפיכך יש לעצב הסדרים משפטיים בתחומים שונים באופן שעולה בקנה אחד עם דרישות הדת. מנגד, יהיו שיטענו שהיותה של ישראל דמוקרטיה מחייבת הפרדה בין ענייני הדת לבין המדינה ומוסדותיה. אלא ששתי הטענות הללו לא רק שאינן מתיישבות זו עם זו, הן גם רחוקות מלהיות משכנעות כשלעצמן.
