ספר ראשון בסדרת אתגרי הדמוקרטיה, ובה מתוכננים להתפרסם ספרים קצרים, במחיר סביר, ששופכים אור על האתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה בעולם ובישראל.
בספר מסביר תומר פרסיקו בקצרה ובבהירות מהו ליברליזם, מהם שורשיו ומדוע נקלע הסדר הליברלי למשבר קשה כל כך. פרסיקו משרטט את לידתו של הסדר הליברלי מתוך ימי הביניים ודרך תנועת הנאורות, עומד על מקור כוחם של אויבי הליברליזם בעת הזאת – הפונדמנטליזם הדתי, הזהותנות והתנועות הפופוליסטיות — ממקם את משבר הליברליזם בישראל בהקשר עולמי, ומציע נתיבים אפשריים שיסייעו לליברליזם להתגבר על נקודות התורפה שלו.
ד"ר תומר פרסיקו הוא חוקר במכון שלום הרטמן ועמית רובינשטיין באוניברסיטת רייכמן. ספרו הקודם, אדם בצלם אלוהים: הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות, התפרסם ב־2021 בעברית ועתיד לראות אור באנגלית בהוצאת NYU Press.
מתוך ההקדמה:
ביולי 2014, ארבע שנים אחרי שנבחר בשנית לראש ממשלת הונגריה, נשא ויקטור אורבן נאום עקרוני ובו הציג את חזונו. בנאום קבע אורבן, ש"ערכים ליברליים" אינם רצויים משום שהם מביאים לשחיתות מוסרית ולהפקרות מינית, ומובילים לאוליגרכיה של מיליארדרים ולעיוורון למצוקות "מעמד הפועלים הלבן". אורבן הכריז שתחת הנהגתו הונגריה תפנה עורף לליברליזם ותהפוך ל"מדינה לא־ליברלית", וכי ככזאת המדינה תדאג לא רק לזכויות הפרט, אלא גם לצורכי הקהילה והאומה. "עלינו לזנוח את העקרונות הליברליים לארגון החברה, וכן את ההבנה הליברלית של העולם", קבע.
מהם אותם "עקרונות ליברליים" ומהי "ההבנה הליברלית של העולם" שאורבן דיבר עליהם? למה אורבן מבקש להפנות להם עורף, ולמה, למרות שבינתיים הוא הצליח לא רק לפגוע ב"עקרונות ליברליים" אלא גם בדמוקרטיה ההונגרית בכל ממדיה, יש בדבריו של אורבן גם ביקורת שצריך להתייחס אליה ברצינות?
