דורי מנור

איזה ספר שכבר נכתב היית רוצה לכתוב בעצמך? 

כל ספר שירה של משורר/ת שאני מעריץ. כמו שכתבתי בשיר "הגדרת שירה" (מתוך ספרי החדש, נפש אחת אחריך): 

אֲנִי

אַגִּיד לְךָ

מַה זֹּאת שִׁירָה:

זֶה מַה שֶּׁנִּגְנַב מִמֶּנִּי.

מַה שֶּׁאֲנִי לֹא הִסְפַּקְתִּי לִכְתֹּב,

מַה שֶּׁאֲנִי

אֵינֶנִּי.

איזה ספר היית ממליץ לשר החינוך לקרוא?

את הברית החדשה. כיהודים יש לנו איזו רתיעה תורשתית כמעט מהספר הזה (געוואלד, מיסיונרים!), וכדוברי עברית שמסוגלים לקרוא את התנ"ך במקור יש לנו איזו התנשאות עקרונית עליו. אבל זאת טעות גדולה: בברית החדשה יש קטעים שמבחינה ספרותית אינם נופלים ממיטב פרקי התנ"ך העברי, ועל השפעתו על האמנות הפלסטית, על המוזיקה ועל הספרות העולמית בכלל אין מה לדבר. הגיע הזמן להכיר את האוונגליון, יהודים/ות!

איזה ספר קנית ואף פעם לא תקרא?

הלנצח תאכל חרב של משה דיין. קניתי אותו כילד קטן בהתקף ציונות קצר-מועד, וכנראה לעולם כבר לא אדע את התשובה לשאלה שבכותרת.

איזה ספר תיקח איתך לחופשה בסיני/הודו/ניו יורק/ברלין/לונדון/מקום אחר?

אני לוקח איתי קינדל לכל חופשה, באיי יוון, בקהיר או בניו יורק. מאות ספרים שהורדתי במשך השנים, בלי חשש אובר-וייט במזוודה, ועם אפשרות להגדיל את האותיות באופן שיאפשר קריאה נוחה אפילו לי, ככל שאני עיוור כמו חפרפרת.

ספר ילדים או נוער שאהוב עליך במיוחד?

לא יודע אם "אהוב" זאת המלה, אבל בטוח "משפיע". כשהייתי בן חמש הורי קנו לי ספר בשם מילוני, מילון מצויר לילדים, כרך עבה בצבע חרדל, ושיננתי בו את המלים אחת לאחת (כבר ידעתי קצת לקרוא). יום אחד פתחתי את המילון באקראי במלה "יתום" וקראתי את הגדרתה. את פעימות לבי הזעיר אני זוכר עד עכשיו: באמצע המילון התחוורה לי לפתע סופיותם של החיים. הבעתה שאחזה בי אז לא עזבה אותי לגמרי עד היום, ומן הסתם גם לא תעזוב.

איזה ספר גרם לך לבכות / לצחוק?

לבכות: הספר השלישי של דליה רביקוביץ. לצחוק: שלושים וחמישה במאי של אריך קסטנר, ובעיקר הפרק על הילדה פטרוזיליה שעורה עשוי משבצות שחור-לבן כמו לוח דמקה, והיא מקרצפת בכל יום את קו המשווה כדי שלא יחליד.

איזה ספר אף פעם לא הצלחת לסיים?

על בנים ועל בנות. עדיין תקוע בפרק על האוננות.

עם איזו דמות ספרותית היית רוצה לעשות אהבה?

זה קל: שלישייה עם הנס קסטורפ ועם בן דודו יואכים צימסן, גיבורי הר הקסמים של תומאס מאן.

מהו הספר עם הכריכה הכי יפה בעיניך?

יש המון, אבל אני נזכר דווקא בספר עם העטיפה המכוערת ביותר שנתקלתי בה. לצערי, זה היה ספר שתרגמתי בעצמי אי אז בתחילת המאה: האלים, היקום ובני האדם. ספר יפהפה של ז'אן פייר ורנאן, מגדולי החוקרים של העת העתיקה, שסיפר בספר הזה מחדש את סיפורי המיתולוגיה היוונית, כאילו הוא מספר אותם לנכדיו. כשהראיתי לוורנאן את המהדורה העברית (הוא היה אז בן תשעים בערך) הוא הסתכל עליה רגע קצר ואמר: "אין מה להגיד. זה מונומנט של כיעור!" לדאבוני אף אחד בהוצאה לא התייעץ אתי על העטיפה (ולדעתי גם לא הציץ בה), ונתקלתי בה בזעזוע רק אחרי שהספר יצא. אין פלא שהמהדורה העברית נכשלה.

איך יקראו לספר שעדיין לא כתבת?

העברית ואַתה. בשלב מסוים חשבתי לקרוא כך לנפש אחת אחריך, אבל זה יהיה כנראה שמו של ספר המסות שאני כותב כעת.

איזה ספר היית רוצה לקבל במתנה?

את כל כתבי אורי צבי גרינברג, הפשיסטן החביב עלי. עד כה יצאו במוסד ביאליק 17 כרכים של כתביו בעריכת דן מירון, וכל אחד מהם עולה יותר ממאה ש"ח, כך שכולם יחד עולים בערך כמו חפיסת סיגרים אחת שקיבל נתניהו משלדון אדלסון. אגב, לא הייתי מתנגד גם למהדורה ראשונה של ספר איוב, עם הקדשה אישית של המחבר.

איפה אתה הכי אוהב לקרוא? ומה אתה קורא בשירותים?

באי הסודי שלי ביוון, שלא אציין את שמו מחשש עינא בישא והצפה תיירותית, וכשאני בבית - כמעט רק במיטה, בין חצות לשתיים-שלוש בלילה, כל לילה. בשירותים אני קורא פרוּסט.

---------------

דורי מנור הוא הוא משורר, עורך, מתרגם וחוקר ספרות