מהדורה מחודשת ומתוקנת, בתוספת אחרית דבר מאת אבי פיטשון, למסה המרכזית מספר ששמו המלא הוא T.A.Z - אזור אוטונומי ארעי, אנרכיה אונטולוגית, טרור פואטי, אשר ראה אור בשנת 1991 בהוצאת הספרים Autonomedia תחת הפסבדונים חכים ביי, ויצר תוך זמן קצר גל של שיח וביקורת בקרב קבוצות אנרכיסטיות ואינטלקטואליות שונות.
כתיבתו של ביי נטועה עמוק במסורת האנרכיסטית ואף מנסה להחיות אותה בדרך ייחודית לה. היא כוללת מוטיבים מתרבות הסייברפאנק והעולם הכאוטי של רשתות המחשבים, עובדה שתרמה לא מעט לפופולריות שלו בקרב אזרחי הרשת עצמה. עם זאת קשה לזהות את כתיבתו עם תיאוריה פוליטית רווחת או עם רטוריקה מטיפנית כלשהי; היא כרוכה אחר יצירת אזורי אוטונומיה זמניים בתוך הרשת הסבוכה של תרבות הצריכה, ללא התנגשות חזיתית עם המדינה. בהתבססו על מוטיבים מתוך המיסטיקה האוריינטלית, תוך כדי שאיבת מוטיבים מתרבויות שוליים היסטוריות, כמו זו של הפיראטים, הוא מציע טקטיקות של היעלמות, "טרור פואטי", אמנות כלוחמה, ואת מלאכת השירה הוא מציג כמתקפה פוליטית. מבחינות מסוימות אפשר לראות בביי ממשיך דרכם של הדאדאיסטים, של הסיטואציוניסטים ושל אמני ה"גרילה" של שנות השישים והשבעים של המאה העשרים.
את ההקדמה לספר כתב עורכו המדעי, ד"ר משה אלחנתי.
מתוך ההקדמה מאת משה אלחנתי:
חכים ביי שואל: "האם אנו, החיים בהווה, נדונו לא לחוות לעולם אוטונומיה, לעולם לא לעמוד ולו לרגע אחד על פיסת אדמה שרק החופש שולט בה? האם אנו מצטמצמים לכדי נוסטלגיה לעָבָר או נוסטלגיה לעתיד? האם עלינו להמתין עד שהעולם כולו ישוחרר משליטה פוליטית אף לפני שאחד מאתנו יוכל לטעון שהוא יודע מהו חופש?"
עניינו של T.A.Z - אזור אוטונומי ארעי הוא אפוא הרצון לחירות והאמונה ביכולת הפעולה האמנציפטורית של האדם גם כשהוא מסובך ולכוד לכאורה בסבך רשתות הכוח של המדינה והממסדים הגדולים. הדרך לכינונם של אתרי אוטונומיה ארעיים אלה עוברת, על פי תיאוריית ה-TAZ, דרך אוטופיות של פיראטים, זיכרונות מליברטטיה, תרבויות ויראליות וחוויות של סייברספייס. לכאורה, מרקחת כמעט בלתי אפשרית, ובכל זאת, וכנגד כל הסיכויים, מצליח המחבר, המסתתר מאחורי הפסאודונים חכים ביי, להעמיד חיבור קולח וקוהרנטי. כך הוא מספק לנו בה-בעת מנשר פוליטי ישיר ואקטואלי, מתווה אפשרי למחקר היסטורי בתולדותיה של הפיראטיות, סקירה מרתקת של ההגירה הפרוטסטנטית-רדיקלית אל העולם החדש, על גווניה השונים והמוזרים, כמו גם הצצה מהירה אל תוך חברות קריאוליות מורכבות להפליא, ולבסוף - חשיפת טבעו האמביוולנטי של הסייברספייס כזירת התנגשות מתמדת בין "הרשת" (NET) לבין "המרקם" (WEB).
