סוף המשמרת

סטיבן קינג

שם מקור: End of Watch

  • תרגום: אינגה מיכאלי
תיאור

בריידי‭ ‬הרטספילד, המוכר‭ ‬בכינויו‭ ‬"מר‭ ‬מרצדס‮"‬‭ ‬מאז‭ ‬פיגוע‭ ‬הדריסה‭ ‬שביצע, מאושפז‭ ‬במצב‭ ‬קטטוני‭ ‬ללא‭ ‬סיכויי‭ ‬החלמה. הוא‭ ‬הגיע‭ ‬לשם‭ ‬הודות‭ ‬להולי‭ ‬גיבני, ש‬הצליחה‭ ‬לסכל‭ ‬את‭ ‬ניסיונו‭ ‬לבצע‭ ‬פיגוע‭ ‬המוני‭ ‬נוסף. הולי‭ ‬היתה‭ ‬שותפתו‭ ‬של‭ ‬הודג'ס, השוטר‭ ‬בדימוס‭ ‬שהוביל‭ ‬לחשיפת‭ ‬תוכניתו‭ ‬האכזרית‭ ‬של‭ ‬בריידי. 

 

הודג'ס‭ ‬משוכנע‭ ‬שבריידי‭ ‬מעמיד‭ ‬פני‭ ‬נכה, וחושיו ‬אינם‭ ‬מטעים‭ ‬אותו. בעזרת‭ ‬גיבני, הוא‭ ‬נחוש‭ ‬לגלות‭ ‬מה‭ ‬זומם‭ ‬בריידי‭ ‬ואיך‭ ‬ניתן‭ ‬לעצור‭ ‬בעדו. מצבו‭ ‬הבריאותי‭ ‬של‭ ‬הודג'ס‭ ‬בכי‭ ‬רע‭ ‬והוא‭ ‬יודע‭ ‬שהמחלה‭ ‬שאובחנה‭ ‬אצלו‭ ‬תכריע‭ ‬אותו‭ ‬בקרוב, אבל‭ ‬הוא‭ ‬מתכוון‭ ‬לסגור‭ ‬את‭ ‬החשבון‭ ‬הפתוח‭ ‬שיש‭ ‬לו‭ ‬עם‭ ‬בריידי, גם‭ ‬אם‭ ‬זה‭ ‬יהיה‭ ‬הדבר‭ ‬האחרון‭ ‬שיעשה‭ ‬בחייו. הודג'ס‭ ‬וגיבּני‭ ‬פועלים‭ ‬לבד‭ ‬מול‭ ‬מוח‭ ‬מעוות‭ ‬של‭ ‬פסיכופת‭ ‬חסר‭ ‬גבולות, אבל‭ ‬גם‭ ‬הם‭ ‬אינם‭ ‬משערים‭ ‬מהי‭ ‬תוכניתו‭ ‬הגדולה‭ ‬של‭ ‬בריידי‭ - ‬שאחריה‭ ‬העולם‭ ‬כולו‭ ‬לא‭ ‬ישכח‭ ‬אותו. ‭  

סוף‭ ‬המשמרת ‬הוא‭ ‬מותחן‭ ‬פסיכולוגי‭ ‬מבריק‭ ‬מבית‭ ‬היוצר‭ ‬של‭ ‬סטיבן‭ ‬קינגמחבר ספרי האימה והמתח המצליח ביותר בעולם.

 

עוד מספרי סטיבן קינג במגדלור

מתוך הספר

תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

המליצה הנדושה הזאת עלתה במוחו של רוב מרטין כשהאמבולנס שלו התגלגל לאיטו במעלה רחוב מרלבורו, בדרכו חזרה אל בסיס האֵם, תחנת כיבוי 3. מי שהמציא אותה עלה כנראה על משהו, כי באמת היה חשוך הבוקר כמו חור התחת של מרמיטה, והשחר היה אמור לעלות בכל רגע.
לא שהשחר הזה נראה מבטיח במיוחד — הוא נראה יותר כמו שחר שסובל מהנגאובר קשה. הערפל היה כבד, ובאוויר נישא ריחו של האגם הלא־ממש גדול שבקרבת מקום. זרזיף קר החל לרדת, רק כדי לתרום עוד קצת להנאה. רוב הגביר את תנועת המגבים מניגוב לסירוגין לניגוב איטי. לא הרחק לפניו הבחין בשתי קשתות צהובות ומוכרות שבצבצו מתוך הערפל.
"שדי הזהב של אמריקה!" צעק ג'ייסון רפּסיס מהמושב שליד הנהג. רוב עבד עם לא מעט פרמדיקים בחמש־עשרה שנותיו בשירותי החירום, וג'ייס רפּסיס היה השותף הטוב מכולם: קליל ונינוח כששום דבר לא קרה, וגם קר רוח וחד כתער כשכל העולם התהפך בעת ובעונה אחת. "הם יזינו אותנו! שאלוהים יברך את הקפיטליזם! קדימה, לחניון!"
"אתה בטוח?" שאל רוב. "אחרי שראינו הלילה במו עינינו מה שהחרא הזה מסוגל לעשות?"