טבח כפר-קאסם: ביוגרפיה פוליטית

אדם רז

  • עריכה: טל ויינטראוב
תיאור

ספרו של ההיסטוריון אדם רז מספר את הסיפור המזעזע של טבח כפר קאסם כפי שלא סופר מעולם, בעזרת עיון מעמיק במסמכים - רבים מהם נבחנים כאן לראשונה.

 

מאז סיפוחו לישראל בשנת 1949 היה כפר קאסם, ככל היישובים הערביים בישראל, נתון לשליטת הממשל הצבאי והוטל בו עוצר בשעות הלילה. ב־29 באוקטובר 1956, יומה הראשון של מלחמת סיני, הוקדם העוצר בהתראה של מחצית השעה לשעה 17:00. הפועלים והפועלות שעבדו מחוץ לכפר לא ידעו על כך. בין השעה 17:00 ל־18:00 נרצחו בכפר 47 אזרחים ערבים שחזרו לביתם: ילדים וילדות, נשים וגברים. נער וגבר נוסף נרצחו בכפרים סמוכים. תושבי הכפר מחשיבים את עוּבּרה של פאטמה סרסור, שהייתה בחודש השמיני להריונה, כחלל וכך גם את עבדאללה עיסא הקשיש, שליבו הפסיק לפעום שעות לאחר רצח נכדו טלאל. מניין הקורבנות הגיע ל-51.


הטבח ומה שבא אחריו - מההסתרה והערפול, דרך הפוליטיקה והטיוח ועד המשפטים והתגובות הציבוריות - הפכו לאחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל הציבור הערבי בה, אך ההתייחסות הציבורית כלפיו שונה לגמרי מהאמת ההיסטורית. הספר שלפנינו מתמקד בתוכנית "חפרפרת", שנועדה להביא לגירוש ערביי המשולש; במניפולציות הפוליטיות שנעשו מאחורי הקלעים כדי למנוע את חשיפת האמת על הטבח; בוועדות החקירה ובשני המשפטים שמילאו תפקיד בערפּוּל; במחלוקת במפא”י סביב היחס לערביי הארץ והממשל הצבאי; במאבקו המשפטי של המחבר לחשיפת האמת; ובסוגיות נוספות המאפשרות יצירת תמונה מלאה של הטבח. 

מתוך הספר

בשנת 1956 כפר־קאסם – שנמצא מאות מטרים מערבית לגבול הירדני ומזרחית לראש־העין ופתח־תקווה, וגובהו הממוצע מעל פני הים הוא 108 מטרים – מנה כ־400 משפחות שהיוו מעט פחות מ־2,000 תושבים. התושבים נמנו על שש חמולות מרכזיות. ביוב וניקוז לא היו בכפר. שטחו של הכפר עמד על 10,000 דונם בקירוב אולם רק מחציתו היה ראוי לעיבוד חקלאי. מקורות הפרנסה העיקריים היו המחצבה באזור הכפר (בה שילמו “שכר ירוד ביותר”), חקלאות ועבודות שונות ביישובים היהודים שבסביבה. בכפר היו קרוב ל־10 מכוניות משא. בבית־הספר למדו בסביבות 550 תלמידים, מהם כ־100 תלמידות. בכיתה ממוצעת למדו בין 50 ל־60 תלמידים. תמונתו של הרצל התנוססה על הקיר.

 
בסביבות 350 פועלים בכפר היו מאורגנים במסגרת “ברית פועלי ישראל”, ארגון משותף לערבים ויהודים שהיה מסונף להסתדרות העובדים. זו גם הפעילה מועדון בכפר. פעמיים בשבוע ביקר רופא בכפר. השכר הממוצע לצעיר היה חמש לירות ליום עבודה ובמחצבה הרבה פחות מכך. בכפר התקיימה המתיחות האופיינית בין דור המבוגרים ודור הצעירים.