אובלומוב, הרומן הגדול של איבן גונצ'רוב, אחד מענקי הספרות הרוסית של המאה ה-19, הביא לעולם את אחד הגיבורים הנפלאים והאהובים שנכתבו מעולם - איליה איליץ' אובלומוב, אותו אציל צעיר, עדין וחולמני אשר נבצר ממנו לקחת חלק בחיים המעשיים, אפילו כאשר הוא מתאהב עד כלות באולגה היפיפייה.
אובלומוב מסרב לפשוט את החלוק ולקום מהספה. "כשעליו לבחור בין חיים בלתי ראויים לבין שינה," כותב הסופר הרוסי מיכאיל שישקין, באחרית הדבר המצורפת לספר, אובלומוב מעדיף לישון.
בסאטירה מבריקה ועל- זמנית על התנגדות שקטה לחיים הבורגניים, מציע הגיבור התאבדות באמצעות ספה.
"יצירה גדולה באמת, שכמוה לא נראתה זה זמן רב מאוד. אני נסער לנוכח אובלומוב וקורא בו שוב ושוב." לב טולסטוי
"כישרונו של גונצ'רוב גדול משלי עשרת מונים." אנטון צ'כוב
"גונצ'רוב הוא בעל נשמה של בירוקרט, איש נטול אידיאלים ובעל עיניים של דג מבושל, שאלוהים, כאילו בתור בדיחה, העניק לו כישרון גאוני." פיודור דוסטויבסקי
"התחלתי לקרוא את אובלומוב של ג'ונצ'רוב. לעזאזל עם אלה שידעו לבטא את מחשבותינו לפנינו." סמואל בקט
תרגומה הקולח של דינה מרקון מביא בפני הקורא העברי, לראשונה מזה 60 שנה, את אחת מיצירות המופת של הספרות הרוסית, שגיבורה, שהונצח גם בסרטו של ניקיטה מיכאלקוב מ-1980, הפך לשם דבר ברוסיה ובעולם כולו - עד היום משמש ברוסית המושג "אובלומוביות" לתיאור חוסר מעש, בטלנות וחולמנות.
