ספר חדש של הסופר האהוב מאיר שלו, עם איוריו של איתי בקין - סיפור לילדים על החומרים מהם עשוייה התאהבות.
בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁאִמָּא כְּבָר מְאוֹד מְמַהֶרֶת
וְאוּרִי כְּבָר סוֹף־סוֹף מוּכָן,
הוּא מוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה,
מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה,
בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה,
לָלֶכֶת לַגַּן.
אֲבָל אָז, הַפְתָּעָה: הִגִּיעָה לַגַּן יַלְדָּה חֲדָשָׁה.
נֶחְמָדָה, חֲכָמָה, מַצְחִיקָה וְיָפָה,
וְהַכֹּל הִשְׁתַּנָּה.
אורי חושב שהיא יפה כמו תמונה, וכל בוקר הוא מחכה ושומר לה מקום לשבת. ספר נפלא על אהבה חדשה.
ופתאום הוא היה באוויר, כמעט עף, / כי אמא - אמא של אורי נורא חזקה - / הניפה אותו באוויר ונשקה / על מצחו ועל שתי לחייו, / ואמרה: 'שככה יהיה לי טוב. / הילד שלי מאוהב!' / אורי התרגז: / 'למה את אומרת דברים כל כך מעליבים?/ שכחת שאני בן? בנים בכלל לא אוהבים'... / 'זה הכל כלום וסתם', אורי נהם... / 'סתם להגיע לגן לפני שהיא מגיעה, / ולהיות הילד הראשון שהיא רואה, / וסתם לומר לה בוקר טוב לפני כולם'... / 'כן־כן', חייכה אמא, / 'סתם ועוד סתם ועוד סתם ועוד... / ככה זה כשאוהבים' / אורי שב ונעלב: / 'אמא, שוב האהבה הזאת? איך את מדברת? אני לא אוהב את התמר הזאת ולא ילדה אחרת. / אני בן! ובנים לא אוהבים אף אחת / ואת לא מבינה בזה כלום כי גם את בת, / ואם אני אוהב אותה, אני אוהב אותה רק קצת... / אני אוהב אותה רק קצת כשאני יושב ושותק / ואני אוהב אותה רק קצת כשאני קופץ וצועק' / ...'כן־כן', צחקה אמא, / 'קצת ועוד קצת ועוד קצת ועוד... / כל הקצתים ביחד - זאת אהבה גדולה מאוד.
