ביקשנו מעופר גולדשטיין, איש צוות המגדלור שקורא הרבה יותר מכולנו ומהר יותר מכולנו, לבחור את תריסר ספרי הפרוזה המומלצים לשנת 2024 (עד כה – אנחנו רק בתחילת השנה, אבל עופר כבר הספיק לקרוא הרבה). הנה הם כאן, תשעה ספרי מקור ושלושה מתורגמים:
נקודת עיוורון. יובל ירח. כנרת זמורה-ביתן דביר
תעלומת רצח, גופה בלתי מזוהה שמתגלה בדרום הארץ. ביד אמן ובכישרון נדיר, מצליח יובל ירח לסחרר את הקורא, לפחות אותי, ולסחוף אותו לפתרון התעלומה. על הדרך הוא מתברג בספרו השלישי לרשימת הסופרים המבטיחים שכותבים בעברית עכשווית.
חלומות תעופה. ניסן שור. כתר ספרים
גם ניסן שור בספר פרוזה שלישי, והפעם הוא זורק את גיבורו, דייל בחברת תעופה, לניו יורק של תחילת שנות השמונים. זהו גיבור תלוש וחלוש, שנושא על גבו טראומות ופחדים. הקושי שלו להתמודד איתם גורמים לו להיות בלתי נשכח. קריאת חובה.
עידן המידות הרעות. דיפטי קאפור. תרגום: דנה אלעזר הלוי. ידיעות ספרים
החיים בהודו תמיד היו קשים, אבל לו היה לכם את כל הכסף שבעולם, האם הייתם שמחים בחלקכם? התשובה בספר עב כרס, מופת של כתיבה ושל לפיתת הקורא בגרון. האם זה הספר הכי טוב שתקראו השנה? יש סיכוי גדול שכן. אהבתם את "הטיגריס הלבן" ואת "נער החידות ממומבאי"? כנראה תאהבו גם את הספר הזה.
כשאנחנו חדלים להבין את העולם. בנחמין לָבַּטוּט. תרגום: מיכל שליו. בבל
גדולי המתמטיקאים פוגשים את העולם האמיתי ובדרך אגב חושפים אמיתות על החיים. שילוב מרתק וחד פעמי של כתיבה עיונית וספרות בדיונית. התוצאה: ספר שלא תוכלו להוציא מהראש, ומתמודד נוסף לספר הטוב של השנה.
גם. שמעון אדף. פרדס
גם בספרו החדש, אדף מלהטט עם השפה העברית וגורם לה להסמיק, ולא מבושה. בספר אין שמות לדמויות ואין שמות למקומות, והאניגמטיות הזו היא חלק מהוויית העלילה. בהשוואה ליצירות קודמות של אדף, הקריאה בספר קוהרנטית ומושכת במיוחד. אדף קנה לו מקום של כבוד בדברי ימי הספרות הישראלית, וספר זה מצטרף לפנתיאון של כתיבתו.
ריבועים פתוחים. ערן בר־גיל. עם עובד
סיפור על שתי משפחות הגרות בשכנות ועל מה שקורה כשהמציאות דופקת על דלתם. הספר אמנם ראה אור בספטמבר 2023, אבל קצת נעלם מהרדאר בגלל המצב. מכיוון שהוא איכותי כל כך, הייתי חייב להכניסו לרשימה. כבר כמה שנים בר־גיל כותב פרוזה הגובלת בשלמות. אפשר ממש לדמיין אותו יושב על הכיסא וכותב בעט נובע על נייר. ספרו החדש מביא אותו לליגה של הגדולים.
אפירוגון. קולום מק׳קאן. תרגום: חנה עמית-כוכבי. ספרי נובמבר
אם צריך לשים לב במיוחד לספר אחד השנה, זה הספר: מפגן נדיר של דיאלוג בין שני אבות שכולים, ישראלי ופלסטיני, שמנסים להתמודד יחדיו עם החלל שנפער בחייהם לאחר שבנותיהן נרצחו. עבודת התחקיר והכתיבה החשופה של מק'קאן הותירה אותי חסר נשימה, למרות הסוף הידוע מראש.
מהתחלה. דוד גרוסמן. הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד
הדפסה מחודשת לשני סיפורים שכתב גרוסמן בתחילת דרכו הספרותית, בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת. כשרונו זועק לשמיים בחמורים וברץ, סיפורים שחשפו אותנו לפוטנציאל הסיפורי של אחד מגדולי הדור. ניתן רק לברך על ההחלטה להדפיסם מחדש, כדי שיגיעו לקהל הקוראים של ימינו.
כמו כפפה ליד. יוסף אלמוג. תכלת
סיפורו של הזיהוי הפלילי בישראל נחשף לראשונה באופן מעורר השתאות. מקרים רבים אשר עברו תחת ידיו של יוסף אלמוג, שעמד בראש המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, כתובים בבהירות, מעוררים עניין וחושפים מקרים שלא ייאמנו על הדרכים שבהן פוענחו תעלומות. קראתי את הספר בנשימה עצורה ולא יכולתי להוריד ממנו את העיניים.
הילדים של אנה. אייל וינטר. כתר ספרים
פרופ' אייל וינטר מפיח חיים בסיפור משפחתי שגדל בצילו, וחושף ברומן היסטורי את עזרתה וטיפולה המסור של בת משפחתו בעשרים ילדים וילדות לפחות, שהצילה מן התופת. זה לא עוד סיפור שואה רגיל, אלא תיאור של מעשה אמיץ שכתוב ביד בטוחה עד לסוף הבלתי נמנע.
חיי גירושים. דן רדלר. מנדלי
מבחינתי, הסופר דן רדלר הוא "הדבר האמיתי", גם אם משום מה לא כולם מכירים את כתיבתו. גם בספרו הרביעי הוא מצליח לכתוב את המציאות כהווייתה, גם כשהיא לא פשוטה. במרכז העלילה עומדת משפחה קטנה, אם, אב וילד. הכל מתנהל על מי מנוחות עד לתאונה קטלנית שבה האם נהרגת. מה באמת קרה בין בני הזוג? האם סיבת התאונה תישאר בגדר תעלומה שלא תבוא על פתרונה?
רוסלקות. דפנה ברשילון. פרדס
ללא ספק זו היתה הפתעה. איך קשורות בנות הים לפיגוע שהתרחש בדולפינריום בשנות התשעים של המאה העשרים? איך ריאליזם ובדיון מתחברים יחד למקשה קוהרנטית? מערכת היחסים העדינה שנרקמת בין הדמויות הראשיות נוגעת ללב ובלתי נשכחת. ספר שמבקש לגשר בין עולמות גם כשנדמה שהדבר בלתי אפשרי.
