אונורה דה בלזק

תיאור

אונורה דה בלזק (Honoré de Balzac, מאי 1799-אוגוסט 1850) היה סופר ומחזאי צרפתי פורה במיוחד. נחשב לאחד מחלוצי זרם הריאליזם בספרות. מהסופרים הבולטים ביותר במאה ה-19, שכתיבתו השפיעה על סופרים רבים.

 

כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם על אונורה דה בלזק:

 

אונורה נקרא על שם הונורטוס מאמיין, קדוש נוצרי שהיה הפטרון של האופים והמגדנאים. הוא נולד בעיר טור שבצרפת למשפחה בורגנית. אביו, ברנאר-פרנסואה, היה בן 53 כאשר נולד אונורה; אמו, אן-שרלוט, היתה בת 21. בילדותו של אונורה מונה אביו לנהל את בית החולים הכללי של טור ולאחר מכן לסגן ראש העיר.

 

"אי אפשר להוציא ממנו כלום, לא בשיעורים ולא בשיעורי הבית. הוא מסרב באופן מוחלט לעסוק בכל עבודה המוטלת עליו", כתב על בלזק אחד משני הכמרים שניהל את בית הספר שבו למד בלזק בפנימייה אליה נשלח בגיל שמונה. הוא היה ילד לא ממושמע ופעמים רבות נכלא בתאו שבאולם השינה או בתא קטן פרוץ לרוח שנמצא מתחת למדרגות בית הספר. בלזק מצא בעונשים אלה ברכה כיוון שכך היה לו זמן לקרוא.

 

משפחתו של בלזק קיוותה שיהיה עורך דין. הוא עבד בלשכות שונות של פרקליטים, נרשם ללימודי משפטים, רכש ידע רחב בחוק הפלילי (שקיבל ביטוי מאוחר יותר בספריו), אך הודיע למשפחתו באופן רשמי על כוונתו להיות סופר. לאחר משא ומתן, הוחלט כי יוקצו לו שנתיים להוכיח את יכולתו כסופר, ובמהלכן יקבל מהוריו מענק כספי שיאפשר לו להתקיים בדוחק ולהקדיש את עצמו לכתיבה.

 

יצירתו הראשונה, טרגדיה בחרוזים בשם Cromwell, נכשלה כישלון חרוץ, וכך גם יצירות נוספות שכתב, בעילום שם. הוא רכש בית דפוס קטן שנכשל כלכלית, ואף נרדף על ידי נושים. בלזק לא נהנה מעולם מהצלחה כלכלית. הוא היה פזרן, נכשל ביוזמות כלכליות שונות, בית המשפט הוציא צו עיקול על ביתו וגם לאחר הצלחותיו הספרותיות היה שקוע בחובות ונרדף על ידי נושים.

 

כאשר החל לפרסם רומנים בשמו, הוסיף לעצמו את קידומת האצולה "דה" אף על פי שלא היה שייך לאצולה.

 

בלזק כתב ללא הרף, לפעמים 18 שעות ברציפות, כשהוא מתדלק את עצמו בעשרות ספלי קפה ביום. לאחר שזכה להצלחות ספרותיות ראשונות, כתב כמעט מאה יצירות ובהן יותר מאלפיים דמויות שמרכיבות ביחד את הקומדיה האנושית, בניסיון לתאר את החברה הצרפתית בכללותה.

 

הקומדיה האנושית הופיעה לראשונה בשנת 1842, ובהקדמה לה כתב בלזק: "הרעיון של הקומדיה האנושית היה עבורי בתחילה כמו חלום, אחד מאותם פרויקטים בלתי אפשריים שאנו מלטפים ונותנים להם לחמוק; כימרה המעניקה לנו מבט חטוף בפני האישה שלה, ומיד פורשת את כנפיה ושבה למחוזות הפנטזיה. אבל כימרה הזו, כמו רבות אחרות, נהפכה למציאות; ויש לה את הדרישות והפקודות שלה, להן חובה להישמע... היקף היריעה של התוכנית, הכוללת גם היסטוריה וגם ביקורת חברתית, ניתוח של הרוע הטמון בה, דיון על עקרונותיה, מסמיכה אותי, כך נדמה לי, להעניק ליצירה את הכותרת שתחתיה היא מופיעה כעת - הקומדיה האנושית. האם מדובר בכותרת שאפתנית מדי? האם היא לא מדויקת יתר על המידה? על זאת, כאשר היצירה תושלם לבסוף, הציבור חייב להכריע".

 

מספריו (אחדים מהם מרכיבים את הקומדיה האנושית): אבא גוריו (1835), אז'ני גראנדה (1833), אשליות אבודות (1843), זוהר ושקיעה של יצאנית צמרת (1847), סזאר בירוטו (1837), גוסבק (1830), התליין (1831), הקמיע (1831), קולונל שאבר (1844), הכומר מטור (1832), חוזה נישואים (1835) , הדודנית בט (1846), סראזין (1831), יצירת המופת הנעלמה (1831), רופא כפרי (1833), החיפוש אחר המוחלט (1834), חבצלת העמקים (1836).

 

בלזק היה מעורה בחי החברה בפריז, והיה שקוע דרך קבע בענייני נשים וחובות. בגיל 23 התאהב באמם בת ה-45 של כמה ילדים שלימד. מאוחר יותר ניהל רומן עם אשה צעירה ונשואה, שהיתה בהמשך מעין מודל לדמות הגיבורה ברומן שכתב. מהקשר בין השניים נולדה בשנת 1834 בתו, מארי קרולין דו פרנה, שנפטרה בשיבה טובה בשנת 1930.

 

הקשר הרומנטי המשמעותי של בלזק היה עם הרוזנת הפולנייה הנשואה אוולין הנסקה, שאיתה עמד בהתכתבות רומנטית שנמשכה 15 שנים. בשנת 1850, כשהוא על ערש דווי, הוא נשא אותה בסופו של דבר לאישה. כך כתב לה במכתב אהבה, כבר בשנת 1836: "אני כמעט מטורף עליך, ככל שניתן להיות מטורף. איני יכול לחשוב על שני רעיונות ברצף מבלי שתציצי ביניהם. איני יכול לחשוב עוד על דבר מלבדך. בניגוד לשיקול דעתי, דמיוני נושא אותי אליך. אני אוחז בך, מנשק אותך, מחבק אותך באלף חיבוקים גדושים בהכי הרבה אהבה החבויה בתוכי".

 

המשפט המפורסם אציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה, שרובנו מכירים מהסרט הסנדק של קופולה, לקוח מספרו של בזלק, אבא גוריו. בכלל, בתרבות הפופולרית, גם של ימינו, יש לבלזק מקום חשוב, גם אם לא תמיד כולם מודעים לכך: להקת הרוק היפנית בלזק נקראת על שמו; גיבור הסרט 400 המלקות של פרנסואה טריפו רוחש הערצה כמעט דתית לבלזק; וודי אלן, בהתייחסו לפוריות הכתיבה של בלזק, שם בפי גיבורו בסרט הרומן שלי עם אנני את המשפט "כדברי בלזק, הנה סיימתי עוד רומן".

 

אינספור עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה נעשו לפי יצירות של בלזק, בהם השואנים מ-1947, אבא גוריו מ-1968 והדודנית בט מ-1974 במיני סדרה של ה-BBC וכן בסרט קולנוע משנת 1998 בכיכובה של ג'סיקה לאנג.

 

בהקדשה לספר אשליות אבודות, הנחשב לחלק ממכלול הסיפורים והרומנים הקומדיה האנושית, כינה בלזק את ויקטור הוגו: "משורר גדול בתקופה בה שאר האנשים הם ילדים". הוגו הספיד את בלזק בהלווייתו ב-20 באוגוסט 1850.

 

פרוזה | תרגום | ספרות צרפתית

ספרים מאת אונורה דה בלזק