זיכרונות וסיפורים מן החזית של התרבות הישראלית - זו כותרת המשנה לספרו של נעם סמל, מבכירי אנשי התרבות בישראל, שניהל את תיאטראות חיפה, הקאמרי והבימה, ומאז 1967 עמד בצד הבמות ומאחורי הקלעים והיה שותף לרגעי מפתח בתרבות הישראלית.
כשאריק איינשטיין ואורי זוהר כתבו בדרכים את "סע לאט"; כשג'יין פונדה שברה רגל בביקור בכותל, כשנינה סימון הפציעה בארץ לשתי הופעות מיתולוגיות – סמל היה שם. גם כשתיאטרון חיפה נולד מחדש עם "גטו", "פלשתינאית" והבמה הערבית־יהודית; כשענת גוב ועדנה מזי"א עשו מהפכה נשית בתיאטרון הישראלי; כשחנוך לוין כתב וביים מחזות מופתיים; וכשאלן גינסברג ויבגני יבטושנקו עשו קבלת שבת בניו יורק - סמל נמצא, נוכח ולא היסס לערער על הקונצנזוס, מתוך אמונה שזהו תפקידה של אמנות.
בכניסת אמנים משתף סמל בסיפורי ילדות, מגולל את השתלשלות חייו המקצועיים, מספר על חוויות משליחותו כקונסול התרבות של ישראל בניו יורק וממסלולו המסחרר בין שלל תפקידי ניהול, ומספק מבט נדיר מבפנים על מגוון דמויות, יצירות ואירועים שהיו חלק בלתי נפרד מהחיים בישראל משנות השישים של המאה העשרים ועד ימינו.
