ספרה של היוגיסטית והמורה המוערכת אורית סן-גופטה המקים לתחייה שיטת תרגול יוגית עתיקה שאבדה עם השנים, ורק קומץ תיאורים עמומים בכתבים סנסקריטיים נותרו ממנה.
עשרת הוואיוס (רוחות) המחברים גוף ונפש הם ליבה של שיטת תרגול זו. שנים של מחקר והתנסות, לצד קריאה מעמיקה בטקסטים יוגיים, הובילו את סן-גופטה ותלמידיה לחשוף מישורים חדשים של תודעה וידע של הגוף הנפתחים עם גילויים. בשערי הרוחות קמות הטכניקות העמוקות והמעודנות של הוואיוס שוב לתחייה.
הספר מציג תיאור מפורט ומאויר של תרגול הוואיוס בפרנאיאמה (נשימה) ובאסאנה (תנוחה), וכך מאפשר למתאמנים/ות ביוגה מכל הרמות לחוות את הנוכחות הפנימית של הוואיוס ולשלב אותה בתרגול.
המילה "ואיו" (Vayu) בסנסקריט פירושה רוח, חלל או אוויר. ואיו הוא גם שמו של אל הרוח ההינדי. אך התגלותם של הוואיוס בגוף האדם, תפקודם והקשר בינם לבין אימון היוגה, הם נושאים שאין להם הסבר פשוט או יחיד. העניין שלי בעשרת הוואיוס התעורר לפני שנים רבות, כאשר נתקלתי בהם באחד הטקסטים של ההאתה יוגה. התיאור שלהם היה סתום לחלוטין, אך די היה בו כדי להצית את סקרנותי.
אחת הדרכים לאפיין את הוואיוס היא לראותם כמעין כיסי חלל מיוחדים בגוף, אטמוספרות פנימיות אשר בדומה לאטמוספירה החיצונית העוטפת את כדור הארץ מאפשרות את קיום החיים. קיימים עשרה ואיוס, לכל אחד שם משלו ומקום משלו בגוף. הוואיוס מוזכרים ב"יוגה סוטרה" של פטנג'לי ובטקסטים של ההאתה יוגה, ומאחר שאלה טקסטים המשמשים מדריכים לאימון, הגיוני להניח שבעבר הם היו חלק אורגני מאימון היוגה.
