בלה וזוזו נפרדות לשלושה ימים וחצי, כמעט ארבעה. הגעגוע גדול ורחב ומתמשך כמו... כמו... ענבים באשכול, כמו עלים על העץ, כמו הים.
איך מרגיש געגוע? איפה מרגישים אותו? מה עושים כשמתגעגעים? כמעט ארבעה ימים הוא הספר הראשון בסדרת בלה וזוזו, המפגישה עם רגשות שלא תמיד פשוט להתמודד איתם, נותנת להם מקום וביטוי ומזכירה שזה בסדר להרגיש את כל הרגשות כולם. מותר להתגעגע וחשוב גם לפחד; אפשר להרגיש קצת לבד, וזה טבעי לקנא. לפעמים צריך רק לזכור שעם געגועים לומדים לחיות, עם הפחד לומדים להתמודד ואת הקנאה אפשר להפוך לחברוּת.
זהו ספרה הראשון של איילת דיין שוורץ, והוא מלווה באיוריה העדינים והיפהפיים של ענבל הלר אלגזי.
כותבת מחברת הספר:
בֶּלָה וְזוּזוּ נוֹלְדוּ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הַגַּעְגּוּעַ בְּלִבִּי הָיָה חָזָק כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ. הִתְגַּעְגַּעְתִּי וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי, עַד שֶׁדְּמָעוֹת הֵצִיפוּ אֶת עֵינַי. אָז הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל רִצְפַּת חַדְרִי, לָקַחְתִּי בְּיָדִי עִפָּרוֹן וְדַף, וְעָשִׂיתִי אֶת מָה שֶׁאֲנִי הֲכִי אוֹהֶבֶת לַעֲשׂוֹת – לִכְתֹּב… וּלְצַיֵּר… וְאָז הֵן הוֹפִיעוּ מוּלִי, בֶּלָה וְזוּזוּ, כְּמוֹ אוֹמְרוֹת לִי – אֲנַחְנוּ אִתָּךְ, בּוֹאִי נְצַיֵּר, נֶאֱסֹף עָלִים, נְטַיֵּל בַּיָּם הַנִּבָּט מִן הַחַלּוֹן, בּוֹאִי נֶאֱסֹף אֶת דִּמְעוֹת הַגַּעְגּוּעַ וְנַהֲפֹךְ אוֹתָן לְקַרְנַיִם שֶׁל אוֹר.
