בשנת 1952 חיבר אורי אורלב בקיבוץ גניגר את סיפורו הראשון, מחשבות צימאון. סיפורו של הגיבור, המגולל כמה מחוויותיו, קשור למציאות ולדמיון, לחברות ולמתחים, להתמודדות עם הזולת ולראשית האהבה.
בסיפור מוצגת ההוויה הסבוכה של חברת הילדים בקיבוץ, הטומנת בתוכה אמת אוניברסלית שאיננה מחוייבת לזמן ולמקום, ואולי זהו פשר עוצמתו של הסיפור גם כיום - שנים רבות כל כך לאחר כתיבתו.
הספר - עליו כתב דוד רפ בהארץ שהוא מזכיר את האמרה "דברים טובים מגיעים באריזות קטנות" - רואה אור בסדרה חדשה, קצרים מאוירים, של הוצאת צלטנר, ומלווה באיורים עדינים בצבעי מים ובעפרונות שיצרה ענבל לייטנר.
