נשים וגברים ברגעיהם האינטימיים ביותר בעשרה סיפורים רבי עוצמה על תשוקה - סוערת וכבויה, ממוטטת ומרפאת, מושכת והרסנית - מאת הסופר היהודי־אמריקאי ג'יימס סולטר.
הספר הראשון של סולטר שתורגם לעברית, משחקים ושעשועי שווא (עם עובד 2015), זכה לביקורות מצוינות.
סולטר, בוגר המכללה הצבאית ווסט פוינט שלחם כטייס קרב במלחמת קוריאה, היה לסופר המצטיין בכתיבה ייחודית, רווית יצרים ותשוקה. הוא מת בשנת 2015 בהיותו בן תשעים, שבע קרבות ועטור תהילה ספרותית.
פיליפ נישא לאדל באחד מימי יוני. היה מעונן ורוח נשבה. אחר כך יצאה השמש. עבר זמן מאז התחתנה אדל. היא לבשה לבן: נעליים לבנות בעלות עקב נמוך, חצאית לבנה ארוכה שנצמדה למותניה, חולצה דקה וחזייה לבנה מתחתיה, וסביב צווארה שרשרת פניני מים מתוקים. הם נישאו בביתה, זה שהיא קיבלה בגירושין. כל חבריה היו שם. היא האמינה בחברות מאוד. החדר היה מלא.
‘אני, אדל,’ היא אמרה בקול צלול, ‘נותנת את עצמי לך, פיל, באופן מלא כרעייתך…’ מאחוריה, כשושבין, מנותק קמעא מהמתרחש סביבו, עמד בנה הצעיר. ומחובר בסיכה לתחתוניה היה מטבע כסף קטן, למעשה מדליית סנט כריסטופר, שענד אביה במלחמה; פעמים מספר כבר הנמיכה את חצאיתה ממותניה כדי להראותה לאנשים. ליד הדלת, מאמינה שהיא משתתפת בסיור בגינה, עמדה אישה זקנה שהחזיקה כלב קטן באמצעות ידית מקל הליכה שתחבה לרצועה שעל צווארו.
