על צמיחתה של יפו מעיר כמעט חסרת חשיבות בעת הכיבוש הטורקי אל שיאה כעיר נאורה ומתקדמת - הפנינה של הים התיכון – ערב המרד הערבי הגדול, ועל הידרדרותה עד כניעתה ב-1948 ב-200 עמודי האלבום כלת הים, ערוס אל־בחר عروس البحر – ספרו העשירי של גיל ססובר, יו"ר איגוד הדייגים בישראל, מזכיר עמותת דייגי יפו וכותב טור הדגים וטור האִגרוף בהארץ.
בספר, בכריכה קשה, ה"מוקדש לאבו סעדו ולבנו אבו עטאף ולדייגי יפו בכל דור ודור", מספר ססובר על זרעי צמיחתה של יפו שטמן אבו נבוט ב־1807; על מוחמד עלי, אברהים פאשה ועשרות אלפי מצרים ששינו לעד את פני האוכלוסייה הערבית בעיר; על הפרדסנות הערבית, שפרסמה את יפו בעולם כולו; על ההשפעה האדירה של הבריטים ושל העיר העברית השכנה – תל-אביב; על הפיכתה של יפו לעיר מודרנית עם קברטים ומערכות עיתונים, קונסוליות ובתי ספר זרים, שכונות חדשות ושדרות רחבות; על הנמל, ליבה הפועם של העיר, שיותר מאלף אוניות עגנו כל שנה מחוץ לשובר גליו, פרקו ברזל, עץ ומלט, והעמיסו מאות אלפי תיבות תפוחי זהב; ועל המרד הערבי הגדול ב־1936, השבתת הנמל ודעיכתה של יפו עד למסירת הנמל להגנה ב-1948, המסמלת יותר מכל את התמוטטותה של העיר הפלסטינית הגדולה, שעות ספורות לפני שבן־גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל.
