עבור רבים בשיח התרבותי והפוליטי בישראל מישל פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה; עבור אחרים הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי". מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? מהי הפרשנות שלהם לפוקו ובאיזה אופן הדימוי שלו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית שלהם?
תשובות לשאלות אלה ואחרות בספרו של נוי נחום, העוסק בהשתנות הדימוי של פוקו לאורך השנים בעיני ישראלים. נוי חוזר כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, וכיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו. בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, אלא ניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
נוי נחום הוא בוגר התוכנית ללימודי היסטוריה באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון ובית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל באוניברסיטה העברית; עמית מחקר במכון יעקב רובינסון להיסטוריה של זכויות הפרט והקבוצה; מלגאי נשיא האוניברסיטה העברית ללימודי דוקטורט בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.
