תרגום עברי משובח לגרסה המוערת משנת 2000 של הקוסם מארץ עוץ - קלסיקה משנת 1900 של ל. פרנק באום, אשר זכתה ל-39 ספרי המשך, תורגמה לעשרות שפות ונחשבת אחת מיצירות הפנטזיה החשובות בהיסטוריה.
המהדורה המוערת, שמרחיבה את הדעת ואת הלב, מוגשת עם כל איוריו המקוריים של ו. ו. דנסלו וגדושה בביאורים, כיאה לספר מוער כהלכה.
כותבת המתרגמת, גילי בר-הלל סמו: תרגום חדש לספר שתורגם בעבר צריך שתהיה לו הצדקה. הוצאה לאור של מהדורה מוערת, עם הערות והארות שמוסיפות ידע ומידע, של ספר שהיה יקר ללבי משחר ילדותי, היא בשבילי הצדקה מלאה.
דורותי גרה בלב הערבות הגדולות של קנזס , עם הדוד הנרי, שהיה איכר, והדודה אֵם , שהייתה אשת האיכר. ביתם היה קטן , כי את הקורות לבנייתו היה צריך להוביל בעגלה ממרחק קילומטרים רבים. היו בו ארבעה קירות, רצפה ותקרה, שיצרו יחדיו חדר אחד; וחדר זה הכיל תנור בישול חלוד למראה, ארון לכלי האוכל, שולחן, שלושה או ארבעה כיסאות ומיטות. לדוד הנרי ולדודה אֵם הייתה מיטה גדולה בפינה אחת של החדר, ולדורותי מיטה קטנה בפינה אחרת. עליית גג לא הייתה כלל, וגם לא מרתף — מלבד בור קטן חפור באדמה, המכונה "מרתף־סערות", שאליו יכולים בני המשפחה להיכנס אם יתעורר לפתע ציקלון, אחד מאותן סופות־מערבולת אדירות, שעוצמתן מספקת למחוץ כל בניין העומד בדרכן. הגישה למרתף הייתה דרך דלת מתרוממת ברצפה, שממנה השתלשל סולם אל תוך הבור הקטן והחשוך.
כשעמדה דורותי בפתח הבית והשקיפה סביבה, לא ראתה דבר מכל צדדיה, מלבד הערבה הגדולה והאפורה . אף עץ ואף בית לא קטעו את מרחבי הנוף השטוח שהשתרע עד לקצה השמים מכל העברים. השמש אפתה את האדמה החרושה עד שהפכה לגוש אפור, מחורץ כולו סדקים זעירים. אפילו העשב לא היה ירוק, כי השמש חרכה את קצות העלים הארוכים עד שעטו אותו הגוון האפור שנראה בכל מקום. פעם צבעו את הבית, אך השמש סדקה את הצבע והגשמים שטפו אותו, וכעת גם הבית נראה דהוי ואפור כמו כל היתר.
