אסופת טקסטים על מרחבי הבר שנֶהגו לאורך מאה השנים האחרונות – מחשבות שנוסחו בקולות ובגוונים שונים ושביקשו להתייחס לשמירת הטבע והסביבה מנקודת מבט פילוסופית, פסיכולוגית ואנתרופולוגית – באוצר הפרא שערכה ותרגמה מור קדישזון, אשר גם הוסיפה את אחרית הדבר רוח האדם והאדמה, לקראת קוסמולוגיה משותפת.
המחשבות על הבר בתחילת המאה ה-21 שונות במהותן מאלה שרחשו בדמיוננו בתחילת המאה העשרים. הטקסטים המכונסים באסופה מזמינים אותנו להתבונן בהשלכות הרוחניות של מערכת היחסים הפצועה שלנו כיום עם האדמה, ולשאול כיצד נוכל לדמיין אותה מחדש.
מי ומה בספר?
אלדו ליאופולד / נהר אם האלוהים * רומן גארי / מכתב לפיל * קרל אלפרד מאייר / מרחבי הבר והחיפוש אחר הנשמה של האדם המודרני * ג׳יימס הילמן / יופי טבעי ללא טבע * אנריקה סלמון / אף מילה * טרי טמפסט ויליאמס / פולחן הבית.
הדמיון הוא פעולה רדיקלית ביותר שעומדת בפנינו היום – דמיין מחדש מה ומי אנחנו רוצים להיות פה, בעולם. לדמיין עולם שבו אנחנו רצויים, עולם שבו יש לנו מה להעניק לעולם, ולכל החברים בקהילה. להשתלב בחזרה בקהילת האדמה משמע להיפרד מסיפורים על עצמאות, ולהמירם בסיפורים על תלות הדדית. זו משמעותה של קהילה – תלות הדדית. אנחנו מעורבים בחיי העולם, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. אנחנו שייכים. אנחנו זקוקים היום לשטיפות מוח שישטפו את הסיפורים הישנים ויספרו לנו על העולם כמקום של שייכות. המשבר שלנו היום אינו משבר סביבתי, כי אם משבר במערכות היחסים שלנו. ולכן, המהפכה העומדת לפתחנו היא לא מהפכה סביבתית, כי אם קודם כול מהפכה של רגישות. רגישות לחיים, רגישות לחיי, למתהווה, לנולד, לכל מה שנושם ופועם, לכל מה שמעניק חיים, לכל מה שמקיים חיים, ומאפשר חיים. רגישות לעקרון החיים.
[מור קדישזון, מתוך אחרית דבר]
