שובל המוות - ההפלגה האחרונה של לוסיטניה

באחד במאי 1915, עם כניסת מלחמת העולם הראשונה

לחודשה העשירי, הפליגה ספינת הנוסעים היוקרתית לוסיטניה מניו יורק אל ליברפול, עם מספר שיא של ילדים ותינוקות על סיפונה. רוב הנוסעים היו שאננים. הם בטחו בלוסיטניה, שהיתה המהירה ביותר מבין הספינות שנמצאו אז בשירות, ובקברניטה המנוסה, ויליאם תומאס טרנר, שמצדו נתן אמון בכללי הלחימה הג׳נטלמניים שבמשך מאה שנים קבעו כי פגיעה בספינות אזרחיות היא "דבר שלא יעלה על הדעת".

אלא שגרמניה היתה נחושה לשנות את כללי המשחק. כאשר הצוללת הגרמנית U-20 וספינת הנוסעים לוסיטניה עשו את דרכן לעבר ליברפול, חבירה מקרית של כמה גורמים - עיכובים בשעת היציאה להפלגה, חיסכון בפחם שהביא להאטת הספינה ולהארכת ההפלגה, תנאי מזג האוויר וסוד שהיה סודי מדי - יצרה לא רק את אחד האסונות הימיים הגדולים בהיסטוריה, אלא גם נקודת מפנה גורלית בעמדה הנייטרלית שנקטה ארצות הברית ביחס למלחמת העולם הראשונה.

בסגנונו הייחודי, המשלב תחקיר מעמיק וכתיבה וירטואוזית, משרטט אריק לארסון דיוקן מדוקדק של תקופה משני צדי האוקיינוס, ומשיב לחיים את הדמויות הרבות שגורלן נכרך בטרגדיה של טביעת לוסיטניה.