יצירתו החשובה ביותר של הפילוסוף וההיסטוריון הסקוטי דייוויד יוּם (1776-1711), הנחשב - לצד לוק וברקלי - לאחד מאבות הזרם האמפיריציסטי בפילוסופיה המערבית. כתיבתו היתה מקור השראה לפילוסופים רבים, בהם עמנואל קאנט, שטען כי יום "העיר אותי מתרדמתי הדוגמטית".
על מסכת טבע האדם כתב ש"ה ברגמן בתולדות הפילוסופיה החדשה:
"ספר זה עתיד היה למלא תפקיד גדול בפילוסופיה… זכותו הגדולה של יום בתורת ההכרה היא, שהוא גילה את הבעייתיות שבניסיון. בעייתיות זו מתגלה בשני מושגים: מושג הסיבתיות ומושג העצם… ביקורת זו של יום כלפי מושג הסיבתיות והעצם [במסכת טבע האדם] מפורסמת לא רק בגלל חריפותה, אלא בעיקר בגלל תוצאותיה ההיסטוריות… היא השפיעה על הדורות הבאים של הפילוסופים, על קאנט ועל הבאים אחריו עד הפוזיטיביסטים החדשים שבתחילת המאה העשרים ועד ויכוחו של הוסרל עם יום".
