הספר שלפנינו מאגד שלושה מבואות מהרצאות בתולדות הפילוסופיה שנתן באוניברסיטאות שונות ההוגה הגרמני גאורג וילהלם פרידריך הגל, בעיקר בשנות העשרים של המאה ה-19, אשר נערכו ופורסמו לראשונה בשנת 1833, אחרי מותו של הגל, על ידי תלמידו קרל לודוויג מישל.
מבוא לתולדות הפילוסופיה ראה אור לראשונה ב-1963 בתרגום מרדכי בן-אשר ובעריכת יעקב פליישמן, שכתב בפתח הדבר:
"הספר שלפנינו, שהיה [בשעתו] ראשון מדברי היגל הניתן בתרגום עברי, הוא אחד הביטויים הבהירים ביותר להשקפתו, שהפילוסופיה איננה מדע תלוש מן המציאות. פיתוחם ההגיוני של המושגים הפילוסופיים קשור וצמוד להתפתחותם ההיסטורית. ככל שהאדם נעשה מודע יותר לעצמו, ככל שהוא מכיר יותר את חירותו הבאה לידי ביטוי בהישגי מחשבתו – כן הוא ילך וייעשה אדון לגורלו ההיסטורי, כן יגשים את שאיפתו לחירות הלכה למעשה."
מותר האדם מן הבהמה אינו אלא המחשבה… אך המחשבה תהא הנעלה ביותר, אם תעסוק בדבר הנעלה ביותר אשר לאדם, כלומר: במחשבה עצמה… מה שהיא מחוללת באורח זה, הרי זו פילוסופיה… עמל זה בן אלפי שנים, שבו המחשבה יוצרת את עצמה; מסע תגליות זה, אליו יוצאת המחשבה למען גלות את עצמה – אלה הנושאים שעלינו לחקרם – זה התיאור הכללי של מושאנו.